Interpretation, Theology, and Education in the Thought of Rabbi Adin Steinsaltz

בהרצאה זו אבקש לתאר דרכו הפרשנית של הרב עדין שטיינזלץ (1937-2020) בביאורו לתלמוד ולספרות היהודית הקאנונית לאור יסודות תפיסתו התיאולוגית.
אטען, כי תפיסת העולם החסידית של שטיינזלץ, המושתתת על תיאולוגיה אימננטית, השפיעה על דרכו הפרשנית ועל הכרעותיו הדידקטיות והסגנוניות בביאוריו. איעזר בכלי הניתוח שהציעו יוסף דן וציפי קויפמן להבנת תפקידו ומקומו של `הסיפור` במסורת החסידית, כדי להאיר את האופן בו מבקש שטיינזלץ לעצב את מרקם היחסים בין המורה המבאר (שטיינזלץ עצמו), בין הלומד ובין הטקסט. אראה, כי בדומה להוגים מודרניים נוספים שהושפעו מתפיסת העולם החסידית גם שטיינזלץ ניגש אל הטקסט הקאנוני כ`אירוע` המתרחש ב`הווה מתמשך` ואצביע על מגמתו לשתף את הלומד ב`אירוע` הבוקע ועולה מתוך הטקסט.

בעקבות חשיפת ההנחות התיאולוגיות המשוקעות בסגנונו הפרשני, אבקש גם לדון במוטיבציה שהניעה את שטיינזלץ לצאת למפעל הביאור ובאופן בו מפעל זה משתלב בתפיסתו האכסטולוגית.