הסיפור החסידי תפס מקום של כבוד בתנועה החסידית, שביקשה לה מדיום חדש להעברת רעיונות פורצי דרך. תפקיד מרכזי מילאו הסיפורים במרחב הקשר שבין הרבי החסידי לתלמידיו. הסיפור נוצר בתווך שבין התגלות לדיאלוג: מחד הוא תוצר של חוויה יצירתית־אומנותית של הרבי או אודותיו ומאידך הוא נובע מתוך מפגש והתקשרות בין הרבי לחסידיו. על תווך זה ברצוני להשתהות ולבחון את העדות אותה מוסרים הסיפורים על האופן בו הם סופרו ועל השפעתם על המאזינים להם. הרצאתי תעמוד על כוחם הטרנספורמטיבי והדיאלוגי של הסיפורים, על הפרפורמנס של הסיפור ועל "אחוות המאזינים" הנרקמת בין שומעיו. עניינים אלו יודגמו תוך עיון בסיפור שסיפר רבי שלמה מראדומסק לחסידיו.