The First Wave of the Settlements in the 1970s: Was there Female Involvement in this Movement?

באמצע שנות השבעים פרץ `גוש אמונים` בסערה אל הציבוריות הישראלית. התנועה הניפה את דגל ההתיישבות ביהודה ושומרון, מתוך אמונה בזכות העם היהודי על ארץ ישראל, ומתוך רצון להשאיר את חבלי ארץ אלו בשלטון ישראל, דרך הקמת ישובים. אנשי התנועה היו נכונים להקים יישובים חדשים על הרי טרשים קרחים, גם תוך עימותים עם השלטונות. לאחר כעשור של פעילות, הפכה הקמת ישובים ביהודה ושומרון למדיניות רשמית של ממשלת ישראל, למשך מספר שנים.

מחקרים רבים נכתבו על אנשי `גוש אמונים`, על מניעיהם ועל פעולותיהם, ואולם המחקר כמעט אינו מזכיר את הנשים שהיו אף הן חלק מהתנועה, שהתגוררו עם ילדיהן במבנים רעועים בתנאים קשים, והיו נדבך משמעותי בביסוס ההתיישבות כעובדה קיימת. מבט אל פעילותן מגלה עולם שלם של רעיונות, יוזמות פרטיות וציבוריות, ומעורבות נשית פוליטית וקהילתית. המבט מגלה גם עולם פרטי שלם, של נכונות לנהל שגרת חיים עם ילדים קטנים בתנאים קשים, לעיתים תוך עזיבת הווה בטוח, אל עתיד לא ידוע. בדיעבד, נוכחות נשים וילדים קטנים בהתנחלות הפכה לא פעם לזרז של ביסוס ההתיישבות. לעיתים נשים עשו שימוש מודע בנשיות ובאימהות לצורך קידום מטרות פוליטיות והתיישבותיות, אשר חלקן משפיעות עד היום על הציבוריות הישראלית. המבט בוחן גם את מידת השפעתם של תחומי הפעולה הנחשבים נשיים, כמו חינוך, בריאות וקהילה, בהם עסקו בעיקר נשים, על ביסוס ההתיישבות והפיכתה לעובדה קיימת.

פעילותן של נשים אלו הציבה מודל פמיניסטי שמרני, בו נשים הן אקטיביסטיות, אך הן פועלות מתוך מקומן המסורתי, מבלי לחוש צורך או רצון לשנותו. המושב יפנה את הפנס על פעילותן הייחודית של הנשים בתנועה זו, מניעיהן ועולמן, ידון בספֵרה הפרטית והציבורית שהתערבבו זו בזו, וינסה לספק דרכן הסבר להיעדרותן מהמחקר עד כה.