תהליכי חשיבה לא מודעים קדם מילוליים: תהליכי חשיבה לא מודעים לא מודעים וקדם מילוליים אלו תהליכי חשיבה אשר מעולם לא היו מודעים לחושב ואשר מבוססים על ייצוגים קדם- מילוליים-אסתטיים.
בכך שונים תהליכי חשיבה אלו הן מתהליכי חשיבה לא מודעים מודחקים, כלומר מתהליכי חשיבה אשר היו מודעים פעם לחושב והפכו לבלתי מודעים בעקבות הדחקה, והן מתהליכי חשיבה מילוליים, המתרחשים באמצעות ייצוגים מילוליים. ממילא, תהליכי חשיבה לא מודעים וקדם מילוליים יכולים להתרחש רק כאשר לומד אינו מודע להם, ואינו שולט באופן ישיר על התרחשותם.
רבי דב בער ממזריטש (1704-1772) היה מגדולי תלמידיו של הבעל שם טוב מייסד החסידות, ומגדולי המורים החסידיים בכל הזמנים. להגותו החסידית הייתה השפעה רבה הן על התנועה החסידית והן על הוגים שונים במאה העשרים. לדעת המגיד עבור כל תהליך למידה משמעותי על הלומד להיעזר בתרומתם של תהליכי חשיבה לא מודעים, אותם זיהה עם הספירות הקבליות-נפשיות "חכמה" ו"בינה". לדעתו, רק כאשר נעזר תלמיד בתהליכי חשיבה לא מודעים אלו יכול הוא להבין לעומק את דברי רבו וכן רק באמצעותם יכולה למידה לעורר עונג ולהעצים את הקשר הרגשי שבין רב לתלמידו.
ד"ר וילפרד ביון (1897-1979) היה מגדולי הפסיכואנליטיקאים בכל הזמנים. במוקד הגותו פיתח ביון תיאוריה פסיכואנליטית מקורית של חשיבה ולמידה. לדידו, תהליכי חשיבה לא מודעים, אותם זיהה עם "חשיבת חלום", הכרחיים עבור כל למידה משמעותית. בניגוד למגיד, ביון עסק רבות בשרטוט קשיים רגשיים משמעותיים העשויים להתעורר בלומדים כאשר מבקשים הם להיעזר בתהליכי חשיבה לא מודעים בעת הלמידה ומשום כך סבר כי בני אדם נוטים מטבעם, הן כיחידים והן כקבוצות, להתנגד ללמידה זו. ממילא סבר ביון כי למידה משמעותית דורשת את יכולתם של לומדים להכיל את החוויות הרגשיות המלוות בהכרח את תהליך הלמידה.