Jerome as a Witness to the Diversity of Late Antique Judaism: Hebrew Questions on Genesis as a Case Study

כתביו של הירונימוס, אב הכנסייה הלטיני, מלבד חשיבותם לחקר הנצרות הקדומה, מהווים מקור ראשון במעלה לחקר יחסי יהודים ונוצרים ולחקר החברה היהודית בשלהי העת העתיקה. היכרותו של הירונימוס עם סביבתו היהודית, ברומא ובארץ ישראל, משתקפת היטב בחיבוריו, בהם נאספו מסורות פרשניות ואנקדוטות היסטוריות המלמדות על היהודים בני דורו. עם זאת, הערכת איכותם של כתביו כמקור היסטורי לחקר החברה היהודית והגותה, כמו תרומתם האפשרית להכרת גווניה השונים של היהדות, זכתה להתייחסות מועטה במחקר.
בשנים האחרונות מתעצמת המגמה המבקשת לדובב את קולן של קבוצות נשכחות בחברה היהודית שנותרו בצילה של היהדות הרבנית. המחקר הארכיאולוגי מכאן, וקריאה מחודשת של המקורות הכתובים מכאן, פותחים פתח לטענה כי בארץ ישראל של שלהי העת העתיקה התקיימו קבוצות בעלות מאפיינים שונים מהחברה הרבנית, אך גם בנוגע לעניין זהנותרו כתביו של הירונימוס בקרן זווית. בהרצאתי אבקש להציג מסקנות ראשוניות על בסיס מחקרי על חיבורו של הירונימוס ספר השאלות העבריות לבראשית (Liber Quaestionum Hebraicarum in Genesim). המחבר מגדיר את חיבורו כ"אוסף שאלות או מסורות עבריות", ואכן מצויים בו מגוון רחב של מסורות פרשניות, אזכורים היסטוריים, ואנקדוטות גאוגרפיות בנוגע ליהודי ארץ ישראל. מסורות אחדות ניתן לשייך בנקל לבית מדרשם של חז"ל, אחרות אינן נוגעות במישרים בפרשנות היהודית אלא בשפה העברית, ונוספות עוסקות בתרגומי המקרא השונים. לצד אלה, כמעט כבדרך אגב, מזכיר הירונימוס מסורות פרשניות שזיהוין סבוך יותר. בהרצאתי אטען כי מסורות אלו משקפות מסורות פרשניות שאינן חז"ליות.
הרצאתי תתמקד בשאלה: כיצד תורם חיבורו של הירונימוס להבנתנו את המארג הפרשני שהתקיים בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה? טענתי תהיה כי בחיבור הנ״ל משתקף מגוון פרשני רחב המעיד על תרבות פרשנית מפותחת ובעלת אינטראקציות סביבתיות, וחושף קשרים פרשניים בין-דתיים. מסקנותיי בנוגע לרבגוניותה של הפרשנות היהודית תהיינה כי בהסתמך על החיבור הנידון ניתן להסיק שבקרב החברה היהודית התקיימו קבוצות פרשניות שונות שהיו מובחנות גם מבחינה חברתית, וכי מעקב אחר הקטעים שהשתמרו בכתבי הירונימוס מאפשר שרטוט ראשוני של מאפייניה הפרשניים של היהדות שאיננה רבנית.