Jewish Identity in the Work of Artists Who Have Graduated from the State Religious Schools in Israel

היחס לאמנות יהודית ולתוכן יהודי באמנות הישראלית עבר מהפך בשנים האחרונות וכלל בתוכו נוכחות בולטת יותר של אמנים ואמניות מהמגזר הדתי לאומי. בעבודת הדוקטורט עסקתי בשינוי שחל בחמ"ד ביחס לתחום האמנות החזותית החל משנות האלפיים ועד 2017. ברצוני להציג חלק ממחקר זה שעוסק בשאלת הביטוי של הזהות היהודית ביצירתן של שלוש אמניות פעילות שלמדו בבתי ספר של החינוך הדתי, כפי שעולה מתוך ראיונות עימן ומשתקף ביצירות מסויימות שלהן. בהרצאה אנתח מספר יצירות שלהן, הכוללות מרכיבים הקשורים לזהותן ולעולם ממנו צמחו.

מטרותיו של המחקר הם לבדוק את השפעת הזהות האישית היהודית-דתית על נושאי ותכני יצירתן של האמניות בשנים הראשונות של יצירתן כאמניות בוגרות. המחקר בודק האם הזהות היהודית-דתית היא ציר משמעותי ביצירתן, כיצד היא באה לידי ביטוי, והאם יש לביטויה חשיבות מיוחדת בעבורן?

המחקר התבצע בשיטת מחקר איכותני באמצעות ראיונות ושאלונים עם שאלות פתוחות. עיבוד הנתונים התבצע על ידי מיון הממצאים על פי קריטריונים שהוגדרו על ידי. בנוסף התבסס המחקר על מחקרים שנעשו אודות יצירתן של האמניות.

במהלך המחקר מצאתי כי האמניות הפעילות שלמדו בחינוך הדתי הינן מהוות קבוצה יחסית מצומצמת של נשים. ביצירתן זיהיתי תכנים המתמודדים בסוגיות של זהות דתית חברתית וזהות הלכתית ופמיניסטית-דתית, שמהווים היבט חדשני ביצירה הישראלית הכללית. יצירתן עסקה בתכנים ובסצנות מתוך העולם הדתי שהוצגו מזווית ראיה וחוויה אישית של האמניות.

מסקנות המחקר הן שתכני יצירתן של חלק מהאמניות המגדירות עצמן כבעלות זהות יהודית דתית אינם בהכרח מזוהים עם החינוך הדתי השמרני אותו קיבלו, וביצירתן יש מימדים של בדיקת זהות, הטלת ספקות וביקורת על ההלכה.

מהראיונות עם האמניות עולה גם שהן חשות עצמן פורצות דרך. בדיקת ערכי הגיל ביחס להרגשה זו מעלה שככל שעולים בגיל המרואיינת, תחושת זו הופכת לחזקה יותר. מסקנה זו מצביעה על כך שהעיסוק בתחום האמנות נחשב כיום לפחות זר לחברה הדתית לאומית. כלומר: להיות אמנית דתיה כיום, נחשב לגיטימי יותר מאשר בעבר.

המסקנות אליהן הגעתי במחקר מאפשרות תובנות רחבות יותר הקשורות למהלך סוציולוגי ורוחני כללי העובר על הציבור הדתי לאומי בארץ, שהאמנות גם מהווה חלק ממנו ,אך היא גם פריזמה להבנתו.