היעוד של האידאולוגיה האאוגנית שהפתחה בסוף המאה ה 19 על ידי פרנסיס גלטון, היה להציל את האנושות כולה מהדרדרות רפואית ומוסרית כאשר המוקד היה הגנטיקה. על מנת להגשים את התוכנית, האיגוד האאוגני ניסה לקדם במדינות השונות, חוקים שנועדו לעודד את האנשים "המובחרים" ביותר להוליד ילדים ומצד שני למנוע מאנשים "נחותים" להתרבות כדי שלא יעבירו גנים פגומים לדורות הבאים. התנועה האאוגנית הציעה לקבוע חוק שאפשר עיקור בכפייה לאנשים הנושאים מאפיינים מזיקים. המשטר הנאצי חקק ב 1933 את החוק Gesetz zur Verhütung erbkranken Nachwuchses שמאפשר עיקור בכפייה לאזרחים חולים או עם התנהגות בלתי מוסרית. הרצאה זו בוחנת את האידיאולוגיה האאוגנית, ובפרט את החוק הנ"ל דרך כתבי הרבנים לאורך הדורות. אנו יכולים להסיק שהאידיאולוגיה האאוגניקה ובפרט את העיקור בכפייה הינם זרים לתפיסת היהדות. ישנם מאמרים שנכתבו בתקופת השואה שמתייחסים לחוק הנ"ל. באופן ראשוני נראה שניתן למצוא בהם קונוטציה אאוגנית אולם לאחר ניתוח הטקסטים נראה לנו כי מחבריהם לא דבקו במחשבה האאוגנית אלא ניסו למצוא פשרה כדי שהיהודיות לא תחשב כמתנגדת אופן בגלוי לחוקי הנאצים.