The 18th World Congress of Jewish Studies

Abigail’s Ideological Perception as Expressed in her Speech to David (1 Samuel 25:24–31)

author.DisplayName

האמצעים הרטוריים ומבנהו הספרותי של נאום אביגיל לדוד נידונו בהרחבה במחקר. הרצאתי תוקדש לבירור התפיסה הרעיונית העומדת בתשתית דבריה של אביגיל, אשר זכתה לתשומת לב מעטה בלבד. בדבריי אציע שמתביעתה של אביגיל מדוד להימנע ״מבוא בדמים והושע ידך לך״ (שמ״א כה 26) משתקפות למעשה שתי דרישות שונות הנשענות על בסיס ערכי שונה. הדרישה הראשונה היא שעל דוד להימנע מהריגת בני ביתו של נבל החפים מפשע והיא נשענת על התביעה המוסרית שלא לשפוך דם נקי. הדרישה השנייה היא שעליו להימנע מעשיית דין עצמי בהריגת נבל עצמו והיא אינה נשענת על התנגדות עקרונית של אביגיל לעשיית דין עצמי, אף לא לחמלה על נבל הראוי בעיניה למיתה, אלא על תפיסה עקרונית של אביגיל בדבר היחס הנכון בין פעולת האדם ובין בטחונו באל. ניתוח פילולוגי וספרותי של חלקו השני של נאום אביגיל (שמ״א כה 28ב-31) מורה על כך שהיעתרותו של דוד לכל אחת מהדרישות הללו מוליכה לשיטתה גם לגמול שונה. אם יימנע משפיכת דם חנם יזכה לגמול טבעי ואם יימנע מעשיית דין עצמי יקבל גמול אלוהי. לאור מסקנות העיון בתפיסתה הרעיונית של אביגיל יואר מחדש עיצוב דמותה של אביגיל כאשה חכמה, המשתמשת בחכמתה ובכשרונה הרטורי לא רק לצורך הצלת חיים אלא גם לחינוכו של נמען הנאום תוך שימוש בתפיסה תיאולוגית מורכבת. לשם כך תיבחן האנלוגיה בין אביגיל ובין נשים חכמות מקראיות אחרות וכן הזיקות שבין סיפור אביגיל לבין ספר משלי, המעלות את האפשרות שאביגיל מעוצבת בדמותו של החכם המחנך האוחז מנקודת מבט סינכרונית בתפיסה תיאולוגית דואלית. דיון זה ישפוך אור חדש על משמעות הנאום של אביגיל לדוד ומתוך כך על הסיפור כולו ותפקידו ברצף הנרטיבי. בה בעת יתרום דיון זה לבירור היבטים מתודולוגיים הכרוכים בקריאה בין טקסטואלית של הטקסט המקראי הנידון.