מחקר העוסק במהפכות פרדיגמטיות אינו נפוץ ואף כמעט ואינו קיים בז`אנר הפילוסופיה היהודית. פרדיגמה הינה תבנית יסודית של תיאוריה או תפיסה המורכבות מהנחות יסוד שעל בסיסה היא מושתתת. דוגמא פיזיקאלית למהפכה פרדיגמטית שנחקרה במדעים המדויקים הינה של תורת היחסות של איינשטין שהביאה לשינוי תפיסתי רדיקלי לאחר שנים רבות של `שליטה` מחשבתית של תורת המכניקה של ניוטון. התיאוריה של איינשטיין לא רק הייתה שונה מהתיאוריה של ניוטון אלא יתירה מכך, הנחות היסוד שלה היו שונות בתכלית מהנחות היסוד של ניוטון ולכן הוגדרה כמהפכה פרדיגמטית. בהרצאה זו אנו מביאים את תוצרי המחקר המהווה לפריצת דרך במחקר הפילוסופיה היהודית כיוון שאנו משאילים את המחקר הפרדיגמטי מן המדעים המדויקים ובוחנים את יישומו במחקר מחשבת ישראל.
בהרצאה נתמקד בתקופת העת החדשה, בזרם האורתודוקסי ובמושג האלוקות. נציג חמישה הוגים שרובם לראשונה נחקרים בשדה המחקרי של הפילוסופיה היהודית, כאשר כל אחד מהם מייצג חוג אחר בתוך הזרם האורתודוקסי: הרב מרדכי נויגרשל – החוג החרדי, הרב חיים נבון – החוג הציוני דתי ליברלי, הרב יצחק גינזבורג – החוג החב"די, הרב שלום ארוש – החוג הברסלבי והרב יוסף קלנר – החוג הציוני דתי חרד"לי. הטענה המרכזית היא שארבעה מתוך חמשת ההוגים הנחקרים נמנים בפרדיגמה שכינוייה `הפרדיגמה האקסטרניאלית`, בעוד אחד מבין החמישה נמנה בפרדיגמה שכינוייה `הפרדיגמה הרפלקטיבית`. הרב יוסף קלנר מייצג את המהפכה הפרדיגמטית של הפרדיגמה הרפלקטיבית ואילו הארבעה האחרים – הרב חיים נבון, הרב מרדכי נויגרשל, הרב יצחק גינזבורג והרב שלום ארוש מייצגים את הפרדיגמה האקסטרניאלית הנורמטיבית. הכינוי של הפרדיגמה האקסטרניאלית היא מלשון `חיצוני`(external) ואילו הפרדיגמה הרפלקטיבית הינה מלשון `הופעה`, `ביטוי`(reflected). יש לציין כי כינויים אלו של הפרדיגמות הינם חדשניים כיוון שהם פרי המצאה של המחקר שלי. בהרצאה נתמקד בניתוח מושג האלוקות ע"פ כל אחת מהפרדיגמות ונוכיח את שונותם.