Agricultural Wisdom and Knowing God`s Secrets in Fragment 4Q418 Fragment 107 from "Musar LeMevin" (4QInstruction) from the Dead Sea Scrolls

ההרצאה אותה אני מציע תוקדש לבחינת קטע אחד העוסק בענייני חקלאות בחיבור החכמה המכונה "מוסר למבין". דרך ניתוח הקטע ופירושו, אבחן את השימוש שעושה המחבר בהוראת חקלאות על-מנת לבסס את תפיסת עולמו התיאולוגית, ואנסה בכך לענות על שאלת המקום והתפקיד של ענייני החקלאות בחיבור כולו. תחילה אציג סקירה של עיקר הידוע במחקר אודות החיבור והסביבה בה נכתב - תולדות הגילוי והפרסום, תיארוך, זהות המחבר והנמען ועיקרי תוכנו של הטקסט. לאחר מכן אציג בהרחבה את קטע 4Q418 107, העוסק בהוראת חקלאות בחיבור "מוסר למבין". אבחן מחדש את תקפות הקריאות וההשלמות, ולאחר מכן אנתח את תוכן הטקסט ואפרש אותו. לאחר מכן אדון בהוראות חקלאיות דומות המופיעות בקטעים אחרים ב"מוסר למבין". בעקבות כך אדון בשימוש בהוראות החקלאיות המופיעות בקטע זה ובשאר הקטעים מ"מוסר למבין", במשמעות התיאולוגית והאפוקליפטית הנגזרת מהן ובשילובן עם שאר חלקי הטקסט.

על קטע 4Q418 107: קטע זה פותח בשורה 1 ככל הנראה בקריאה ללמוד ולדרוש את האל ודרכיו ("בק]שו ואז תמ[צא חפצכה"). לאחר מכן מתברר בשורות 4-2 הרווח הרוחני והחומרי שלימוד כזה יביא – מעמד גבוה בהיררכיה האלוהית ודאגתו של האל למחסורו החומרי של הנמען. כל עוד יפעל בדרך הנכונה, התוצרת של הנמען תשגשג ("והיי]תה למעלה ו[לא למטה...ב]אוטים מסחורכה ופעולתכה בחפצי [רצונו"). בשורות הבאות מתבררת אחת הדרכים ללמוד את דרכו של האל: דרישה, לימוד ועבודה בעולם החקלאי, צמחי האדמה, העשבים ושורשיהם ("דור]שם עם כול צמחי אדמה כי כל[ם] ידרש[ו לעתם...פרי עץ למי]נו עשב עם שר[שו] וצמ[ח האדמה למינו"). קטע זה, ושאר הקטעים החקלאיים ב"מוסר למבין", אינם עוסקים בהדרכה מעשית כלל. המחבר מעודד את הנמען להתבונן בעולם החקלאי, אבל לא רק בפני עצמו, אלא כחלק מלימוד הקוסמוס כולו, חלוקת הנחלות הדטרמיניסטית האלוהית והעתים ההיסטוריות. בכך ניתן לראות דמיון להשקפה הרואה בחקלאות מלאכה מוערכת ונדבך חשוב בהשגת חכמה כוללת על הקוסמוס כולו - כפי שניתן לראות בתפיסת החכמה במקרא, ב"חכמת שלמה", בדברי פילון ובן-מתתיהו, ובמדרשי חז"ל. כמו כן, נוצרת כאן הקבלה המוכרת מישעיה כח ומקורות נוספים: האל הפועל בעולמו הוא כאדם המטפח את אדמתו, ולכן הבנה והתבוננות בעולם החקלאי הן דרכים להשיג את דרכו של האל ודרך ניהולו את בריותיו.