"הוריית הקורא", ובשמו הערבי "הדאיה אלקאר", הוא חיבור ארץ-ישראלי שנכתב בערבית יהודית, ונועד להדריך את הקורא במקרא בקריאה נכונה ומדויקת. הוא התחבר בשתי מהדורות – ארוכה וקצרה, ולשתיהן נכתבו עיבודים-קיצורים (חלקם בתרגום לעברית). אחד העיבודים ל"הוריית הקורא" במהדורתו הארוכה הוא "מחברת התיג`אן הערבית", שככל הנראה נערכה בתימן. המחברת בנויה משנים עשר פרקים, ומחציתה השנייה (פרקים ז–יב) מוקדשת לתורת טעמי המקרא של כ"א ספרים.
השוואת הפרקים העוסקים בטעמי המקרא ב"מחברת התיגאן הערבית" לפרקים המקוריים שנכתבו ב"הוריית הקורא" מגלה שני דברים: (א) הפרק העוסק ב"פירוט המפסיקים וכללי שירותם", התופס מקום מאוד נכבד ב"הוריית הקורא", נעדר מ"מחברת התיגאן הערבית", וחסרונו בולט מאוד. בפרק זה נדונו כל שנים עשר הטעמים המפסיקים ותמורותיהם, עם כללי זיהוי לטעמים שצורתם זהה או דומה והתניות הטעמים המשרתים כל טעם. (ב) ב"מחברת התיגאן הערבית" נפלו טעויות רבות, ובפרט בפרק יא.
בדיקת פרק יא בהשוואה לפרק המקביל ב"הוריית הקורא" מלמדת כי העורך התימני של "מחברת התיגאן הערבית" לא הבין את דברי "הוריית הקורא" לאשורם. הוא סבר כי רוב הפרק העוסק ב"פירוט המפסיקים וכללי שירותם" הוא כפילות יתרה של פרק יא במהדורתו. הוא ניסה לקצר ולשלב בין שני הפרקים, אך נמצא כי רוב הקטעים מהפרק השני ששולבו בתוך הפרק הראשון שולבו באופן שגוי.
בהרצאה זו אציג גם פרק חדש שמצאתי בסופן של שלוש העתקות (מתוך מאות רבות) של "מחברת התיגאן הערבית". אראה שפרק זה הוא עיבוד-קיצור חדש לפרק נוסף מ"הוריית הקורא" שטרם נחשף, הלוא הוא הפרק העוסק ב"פירוט המפסיקים וכללי שירותם" שנעדר מ"מחברת התיגאן הערבית". נראה שפרק זה לא נערך על ידי עורך "מחברת התיגאן הערבית", אלא על ידי מישהו ששם לב לחסרונו ולטעויות של עורך המחברת שנפלו בפרק יא, וניסה לתקן את הלקויות האלה.