How (and Why) a Medieval Hebrew Poem Turns into a Story

שירת ימי הביניים נוטה מעצם טבעה אל סוגיות גדולות, לאומיות ואוניברסליות ונוקטת לרוב בעמדה א-פרסונאלית ועל-זמנית. גם במקרים שהשירים מרמזים לדמותו הביוגרפית של המשורר (לרוב מדובר בשירי החול), אופיה הקונבנציונאלי של שירת ימי הביניים ממסך את הגרעין הביוגרפי והאישי באמצעות נוסחאות פואטיות, לשון פיגורטיבית ומטבעות לשון מן המוכן. יוצא מכך שהסתפקות בשירים כשלעצמם עלולה ליצור פער מטריד בין שמו של המשורר שהוא גלוי ומפורסם, לבין דמותו הקונקרטית אשר לעיתים קרובות נותרת עמומה ונטולת קונטקסט בהיר וספציפי, ביוגראפי, משפחתי, קהילתי והיסטורי.

הפער הזה עומד במרכזו של פרוייקט המחקר "המשורר העברי מספרד כגיבור ספרותי" (אוריה כפיר ודודו רוטמן, ISF 1472/17), שמוקדש ליצירות ספרות שחוברו מימי הביניים ועד ימינו על אודות משוררי ספרד הגדולים ועל חייהם. יצירות אלה – שלעיתים קרובות אין ביניהן ובין הביוגרפיה של המשורר דבר וחצי דבר – מבקשות למלא את הפער, ולשחזר ולדמיין את הביוגרפיות של משוררי ספרד שמסתתרות בשיריהם או נעלמות מהם לחלוטין. עד כה אותרו במחקר מאות יצירות: שירים, מסורות עממיות, מחזות, סיפורים קצרים, רומנים, פזמונים, ספרי קומיקס ואפילו אופרה אחת. כולן-כולן מעמידות במרכזן את המשורר העברי מספרד כגיבור ספרותי.

אחד הממצאים המעניינים בפרוייקט הוא שלצד הגיוון הרחב של היצירות, כמה דוגמאות בולטות לא הסתפקו בהופעה חד פעמית, אלא חזרו וסופרו שוב ושוב לאורך הדורות בהקשרים שונים ומשונים. בהרצאה זו אבקש לעסוק בסיפור מתגלגל אחד לדוגמה, ולחשוב באמצעותו על השאלה איך (ולמה) שירת ימי הביניים ומשוררי ימי הביניים מדומיינים ומסופרים. הסיפור שבו אעסוק הוא סיפור השידוך המפורסם בין אברהם אבן עזרא לבין בתו של יהודה הלוי, שגלגוליו הידועים מתחילים במאה ה-16 (בספר שלשלת הקבלה של גדליה אבן יחיא) וממשיכים עד המאה ה-21. בהרצאה אתמקד באותן הדוגמאות שיש להן השתמעות לגבי השאלה המרכזית: כיצד הסיפור מגשר על הפער שבין שירתו הבלתי-אישית של המשורר, לבין דמותו, חייו וחוויותיו, כפי שאלה צוירו בדמיונם של מספרים שונים וקהליהם. הדגש יהיה על הפוטנציאל של הסיפור להוות מנוע פרשני, שיש בכוחו להסביר את השיר ולהאירו, בכל פעם, באור חדש.