סיפור הבריאה מבראשית א` וספור גן עדן שבפרקים ב-ג הנם שני ספורי בריאה המנוגדים זה לזה. חוקרי המקרא תמימי דעים כי שני הסיפורים נכתבו על ידי סופרים שפעלו בתקופות היסטוריות שונות של עם ישראל. חוקרים זיהו בעבר את הקשר שבין המקדש לסיפור גן עדן. בהשוואות שערכו נמצאו מאפיינים רבים במקדש המתאימים לתיאורי גן עדן (בר` ב-ג). למשל, האיורים שעל קירות המקדש המסמלים אווירת גן עדן; שני הכרובים שהוצבו במקדש בהקבלה לשני הכרובים עם החרב המתהפכת שהוצבו בגן עדן למנוע את הגישה לעץ החיים (בר` ג 24); המנורה כסמל עץ החיים, ועוד. במאמר זה אני מבקש להציע כי סיפור גן עדן, על פי תוכנו ורעיונותיו, משקף את תקופתו של שלמה המלך. סיפור זה שימש כתעמולה לשכנוע העם, שאיננו מורגל לשלטון מלוכני, לקבל את מרותו ולאפשר את הקמת הממלכה המאוחדת אם אמנם יימצא הקשר בין הרעיונות והתכנים העולים מניתוח סיפור גן עדן לשלמה המלך, יהווה הדבר חיזוק להצעתי כי לעמודי יכין ובעז הייתה משמעות דתית והם יצגו שני פולחנים שונים שפילגו את העם.