בעשרות השנים האחרונות, החלו מופיעים בישראל מדי כמה שנים סידורי תפילה אורתודוכסיים חדשים, המיועדים לאו דווקא לציבור הדתי, כי אם בעיקר לציבור שאינו בקיא בעולם התפילה ובית הכנסת. אלו נבדלים לעתים מן הסידורים המוכרים, הן בתוכן הליטורגי הנכלל בהם (או הנותר נחוצה להם), והן בעיצובם הגרפי ובסידורם הפנימי. באחדים מאותם סידורים אף נעשה שימוש עשיר בסמלילים ובכלים גרפיים ייחודיים, המיועדים להקל על המתפלל שאינו בקיא את ההתמצאות בסידור עצמו, כמו גם בעולמו של בית הכנסת.
הצורך בהפקה של סידורי-היכרות מעין אלו, נוצר כתוצאה מכמה וכמה גורמים תקופתיים וחברתיים. בהם היו, בין השאר, התחושה כי מראם השמרני של מרבית סידורי התפילה המוכרים נראה מיושן ואפילו מאיים, ביחס לתוצרי הדפוס בני הזמן, הסובבים אותם; ההכרה כי בישראל צמחו דורות חדשים שלא נחשפו עוד אל עולם התפילות מצעירותם – ולו כזיכרון רחוק - אך ביקשו בכל זאת להכיר את הסידור, את התפילה ואת עולם בית הכנסת; ולא פחות מכך תחושתם של רבים כי על עולם התפילה המוכר להתחדש ולהתרענן אף הוא, במגוון אופנים. זאת, בכדי שיוכל להציע למתפלל חוויה רוחנית עשירה ומרוממת מחד, אך כזו השואבת גם מעולמו העכשווי והישראלי של המתפלל בן-זמננו. תופעת החזרה התרבותית הרחבה אל המקורות היהודיים, המתחוללת בישראל בעשרות השנים האחרונות, העצימה עוד יותר את הצורך במיזמים ספרותיים שונים, שסידורי-ההיכרות מהווים דוגמה להם ולהשפעתם.
בהרצאה זו אני מבקש לשרטט בקצרה את הרקע התרבותי והחברתי ליצירתם של סידורים אלו, ולהציג באופן ממוקד אחדים מהבולטים שבהם. זאת, תוך התייחסות לסוגיות של עימוד ועיצוב גרפי; פרשנות הנלווית לקטע התפילה; קטעי הדרכה והכוונה למתפלל המשתמש בסידור; ומבנהו הפנימי המשתנה. בחלקה האחרון של ההרצאה אבקש לנסות ולהעריך את מידת הצלחתם של הסידורים השונים, ואת הסיבות לדחיקתם הצידה של אחדים מהם, שעם הזמן דומה שנשכחו לחלוטין.