Women in the Book of Deuteronomy

מטרת ההרצאה היא לבדוק את מעמדן של הנשים בספר דברים ולהאיר הן את ההיבטים הפטריארכליים והאנדרוצנטריים בספר והן את ההיבטים החיוביים יותר ביחס לנשים.

כללית, ספר דברים הוא ספר פטריארכלי הן במסגרתו (הקול הדובר בו הוא קולו של משה, המעביר לקהילה את דבר ה`, המיוצג אף הוא כדמות גברית) והן בתכניו. נשים כמעט שאינן נזכרות בו. האישה היחידה המוזכרת בשמה – מרים – מופיעה בהקשר שלילי – הצטרעותה על שדיברה בגנות משה (דב` כד 9). ובפעם היחידה בספר שבה שומעים קול של דמות נשית, מדובר בגינוי ששם המחוקק בפי הדמות המוכללת של האלמנה שיבמהּ מאן ליבמה (דב` כה 7). דבריה משרתים את האינטרס של אישהּ המת, ולמעשה של המערכת הפטריארכלית, ואינם קולה האותנטי של דמות נשית.

חוקי המשפחה בספר דברים שומרים על הסדר הפטריארכלי. מיניות האישה היא קניין אביה או קניין בעלה. אלימות מינית (אונס) אינה נחשבת לקטגוריה משפטית. האונס נתפס בראש ובראשונה כפגיעה קניינית בזכויות של גבר אחר – האב או הבעל.

עם זאת ספר דברים כולל גם כמה היבטים חיוביים ביחסו לנשים: כך למשל נשים כלולות במסגרת הברית ולשון הזכר, כגון בפניות בגוף שני יחיד, כוללת לעיתים גם אותן. נשים נתפסות כאישיות משפטית ומעמד האב והאם זהה בכל הקשור להתנהגות הנדרשת מהצאצאים כלפיהם. הספר אף מעניק הגנה מסוימת לנשים, כגון לאלמנות, בהיותן קבוצה חברתית חלשה לצד היתום והגר, אך גם למפותה או לנאנסת הפנויה, בכך שהמפתה או האנס שלה חייב לשאתה ואסור לו לגרשה וכן לאשת יפת תואר, שהשובה שלה למטרת נישואים אינו רשאי למוכרה. בכמה מקרים מגלה הספר התחשבות בצרכים הרגשיים של הנשים, כגון חובתו של הגבר לאפשר לאשת יפת תואר תקופת של חודש שבה תתאבל על הוריה, לפני שיישא אותה לאישה (דב` כא 12–13), וכן הוראת החוק שגבר שנשא אישה חדשה יהיה נקי לביתו בשנת נישואיו הראשונה "וְשִׂמח את אשתו אשר לקח" (דב` כד 5).