Magic Bowls as Historical Sources: The Case of Slaves and Demons

בחקר תולדות יהודי בבל שימש התלמוד כמקור המרכזי ללימוד על חיי היהודים מן התקופה. כתוצאה מכך ההיסטוריה החברתית והתרבותית של יהודי בבל נכתבה בעיקר דרך הפריזמה של חכמי התלמוד. בתחום זה נוצר פער בין המחקר על היהודים בארץ-ישראל – שמבוסס בין היתר על ידיעות ארכאולוגיות עשירות ועל ממצא חומרי מגוון, ובין המחקר על תולדות יהודי בבל – אשר מבוסס בעיקר על חיבורים ספרותיים. מקור רב ערך ומגוון למחקר מעמיק על תולדות החברה היהודית בתקופת התלמוד, הוא ממצא של אלפי קמעות בניבים שונים של ארמית, אשר מכונות במחקר "קערות השבעה". למרות חשיבותן של הקערות הללו ולמרות היותן הממצא האפיגרפי היהודי המשמעותי היחיד מבבל הסאסאנית, נטו לרוב חוקרים להתעלם מחשיבותן ותייגו אותן פעמים רבות כ"דת עממית" וסינקרטיסטית.

בהרצאתי אטען שמחקר מעמיק של נוסחאות ההשבעה שעל גבי הקערות יכול לתרום תרומה משמעותית לחקר ההיסטוריה החברתית של יהודי בבל ולשחזור של עולם יהודי מרובד ומגוון. אתמקד במקרה מבחן של עבדים בחברה היהודית בבבל הסאסאנית. המחקר על עבדות ועבדים בעולם היהודי של שלהי העת העתיקה, התמקד עד כה בעיקר במקורות ארץ ישראליים, קרי, ספרות חז"ל על רקע הממצא מן מהאימפריה הרומית. בנוגע לבבל, לעומת זאת, נעשה מחקר מועט דרך איסוף מקרים מסוימים מהתלמוד הבבלי והשוואה חלקית לחוק הזורואסטרי. בהרצאתי אדגים כיצד קערות ההשבעה שופכות אור נוסף על מקום העבד והשפחה בתוך משק הבית וכן על קונספטואליזציה של עבדים ושפחות במרחב הסאסאני.