בקרבה לאלף לילה ולילה ובאינטראקציה כלשהי עמו התגבש בימי הביניים בצידו המערבי של עולם האסלאם (בצפון אפריקה ואולי בספרד) קובץ סיפורים קצר יותר בערבית – מאה לילה ולילה שמו (מִאַת לַיְלַה וַלַיְלַה). רובם המכריע של הסיפורים המהווים את ליבת הקובץ אינם הסיפורים הכלולים באלף לילה ולילה, אולם כפי רוח אלף לילה ולילה כולל גם קובץ זה חומרים כגון עלילות אהבה, סיפורי הרפתקאות, נפלאות וכשפים, מסעות בימים ובארצות רחוקות ועוד שפע מטעמים ספרותיים, מוגשים בפרוזה משובצת בתי שיר ופרוזה מחורזת. אלה ארוגים אל תוך סיפור מסגרת, ובו, בקרבה רבה אל סיפור המסגרת הנודע של אלף לילה ולילה, מתוארים קורותיהם של מלך ובת שׂר יפה וחכמה, שַהְרַזַאד שמהּ.
ההדהודים היהודיים אשר נשמעים מן הקוראן, מן המסורת המוסלמית ומן הספרות הערבית מימי הביניים באופן כללי, אינם דבר שיש להתפלא עליו, זאת למצער משום דמויו העצמי של האסלאם כבר בראשיתו כממשיך רעיונות המונותאיזם היהודי (והנוצרי), מעדכנם וחותמם, ולפיכך התכתבותו עם היהדות רבה ולמעשה מתבקשת. רבים כתבו על כך במשך השנים, (למשל אברהם גייגר, גוסטב וייל, היינריך שפייר, מאיר יעקב קיסטר, חווה לצרוס-יפה); חוקרים בתחום אלף לילה ולילה אינם יוצאי דופן מן הבחינה הזו, ואף הם חיוו דעתם בנושא והציגו חומרים רבים (למשל יוסף פרלס, לזר גולקוביץ`, מיה גרהארדט, יוסף סדן, ועוד).
כבכל אלה, מתברר כי גם בסיפורי מאה לילה ולילה נחבאות כמה וכמה פיסות עלילה, שלהן מקבילות במורשת היהודית הקדומה, כלומר במקרא, בתלמודים, בספרים החיצוניים, במדרשים וכו`. הדים מפרשת דוד ובת שבע למשל, עלילות שלמה המלך והשדים, אגדת כס המלכות של שלמה ועוד ועוד, בוקעים ועולים, כך נדמה, מכמה מעלילות הקובץ. נוסף על כך, נראה כי לעיתים צצים כאן ושם בסיפוריו של הקובץ ביטויים ורעיונות מוסלמיים נדירים, אשר פסקו במשך הזמן מסיבות כאלה ואחרות מלהתפתח, ונותרו דוממים כמאובנים. אציין למשל את רעיון בריאת הארץ ממים קפואים (או עליהם) הנזכר באחד מן הסיפורים, ובנידחות כלשהי גם בספרות המוסלמית העתיקה בערבית, ואשר ברקעו ככל הנראה תפיסה קוסמוגונית יהודית קדומה.
ההרצאה המתוכננת תכלול אפוא סקירה, הסברים, דוגמאות והערות בנושא מאה לילה ולילה והרקעים היהודיים.