שנת 1871 קמה המושבה הטמפלרית שרונה – מחנה הקריה היום. לאחר כמעט ארבעה עשורים קמה תל אביב. חלקות חקלאיות משמעותיות הפרידו בין המושבה שרונה והעיר תל אביב.
איך קרה שכיום הקריה הצבאית היא מטרד עירוני להתפתחותה של העיר? לנוכח זה, האם ואיזה דיאלוג מתמשך היה ומתקיים בין העיר תל אביב ל`עיר הצבאית`.
כיום, העיר הצבאית הקריה, ישות עצמאית בתוך השאון של תל אביב –יפו. ה`לב הפועם` הזה השפיע על שינוי גבולות תל אביב והם נשארו ככתם לא נגיש כשהעיר סובבת את גבולותיו.
אבקש לתמוך בטיעוניי, להאיר ולחשוף את השפעת גבולות הקריה החל מהיות המקום מושבה טמפלרית, גבולות המרחב הביטחוני הבריטי, מקום מושבה של ממשלת ישראל, הוראת בן גוריון ל`קריה צבאית`, וההשפעה ההדדית בין תכנון העיר, לקריה -כיום.
מן המפורסמת - כי הקריה מפירה את רצף ההתפתחות הנורמטיבי של העיר. המהפך המשמעותי היה עם תחילת שחרור קרקעות של מערכת הביטחון לעיר בשנות התשעים של המאה שעברה, הידוע כפרויקט הדגל של פינוי מחנות וצמצומם מריכוזי ערים וצמתים מרכזיות. כך פונו 75 דונם של אדמה בחאקי, ופותח החלק הדרומי של המושבה שרונה כחלק ברצף העירוני של תל אביב-יפו