בית ספר נתפס כזירה מרכזית לפעילות של החברה האזרחית המנסה לקדם זהויות חברתיות ותפיסות אזרחיות. המאבק בו על הזיכרון הוא חי מעשי ויום יומי. בשנותיה הראשונות של המדינה שלטה בשיח אודות המלחמה ואתוס הלוחם התפיסה הציונית ההגמונית. במהלך השנים תפיסה זו הלכה ונשחקה. ההרצאה תתמקד בתיאורי השכול כפי שהם מופיעים בספרי ההיסטוריה, בטקסים הבית סיפריים ובתכנים הלימודים העוסקים בשכול, ובחומרים הפדגוגים המועברים בתוכניות שונות בבתי הספר. נציג את תרבות השכול הישראלית כפי שהיא בא לידי ביטוי בשדה החינוכי. נבחן אילו מטרות היא מקדמת, ובאיזו מידה השתנה היחס לשכול במערכת החינוך לאורך שנות המדינה