Shlomo Carlebach on the West Coast

הרצעה הזאת תבדוק את פעולותיו של שלמה קרליבך בהתפתכות הרוחנית של תנועת ״עידן החדש״ בחוף המערבי של ארה׳׳ב בשנות השישים ושביעים. קרליבך הופיע בהרבה אסיפות, הופעות רוק ופסטיבלים עם מנהיגי כמה תנועות דתיות.

בתרבות הנגד של שנות השישים, היתה התקבלות למחשבה החסידות, במיוחד בכתבי מרטין בובר, הדומים באופי לכתבי ד.ט. סוזוקי בתחום הזן בודיזם. בשני המקרים, משכילים בצל הפצצה הגרעינית היו נמשכים אחר חכמות התרבויות החרוסות במלחמת השנייה, יהודי מזרח אירופה ובודיזם היפנית.

בגרנויטש וילג׳, קרליבך התנהג כאינקרנצית החפץ המבוקש בתרבות הפופולרית ובוהמית. הבעות יהודיות, ממזרה אירופה או משירה וריקוד המלאכותית של תרבות הישראלית, מלאו את תפקיד של נכס תרבותי מעולם השלישי, מוכן ללקיחה. קרליבך המשיך לנצל את התענינות הזאת בתרבות היהודית בחוף המערבי.

כאומן ברשימת חברת ״ונגרד״ ביחד עם ג׳ון בעיז וזמרים אחרים, קרליבך הופיע בהופעות רוק ופסטיבלים. בהופעות רוק, היה נהוג להציג ״אנשים קדושים״ מדתות הלא נוצריות לברך את הקהילות, כתוספת לבידור המוסיקלי . כך עשה סוומי סטיג׳יננדה בפסטיבל וודסטוק וגם יוגי בג׳אן בירך את פסטיבל רוק של ניו יורק ברנדלס אילנד, ב1969. קרליבך החזיק את הפקיד בשמחה, ישב בבמה עם שאר הגורואים והשתנה ממבדר לגורו עצמו. מקובל אצל חסידיו שקרליבך שמר על יחסים טובים עם שאר הגורואים, כולל פיר ולית קהן ומורשיד סמואל לואיס, מתנועת הסופית האמריקאית של התקופה. אבל, לא בטוח שהיה יחס של כבוד והתקבלות ביניהם. כל הגורואים ברשימה הושמצו בסקנדלים מיניים וקרליבך עמהם.

כאחת מפעולותיו, קרליבך ייסד את ״בית אהבה ותפילה״ בסן פרנסיסקו אבל הניח את תנועת ״עידן החדש״ והתענין בפרויקטים בארץ, במיוחד מושב מודיעין. בזמן ששאר הגורואים רכשו קרקעות, בנו מוסדות והרויחו כסף בשנות השמונים, קרליבך פרש מהתנועה, זמר נודד לבד בדרכו.