A Miqveh in an Urban Roman Villa at Caesarea

הווילה שמענייננו ממוקמת באזור הדרום-מערבי של העיר. חלקה הדרומי נחשף בשנים 1996-1992 על-ידי משלחת רשות העתיקות בראשות דר` יוסף פורת. דו"ח ראשוני על ממצאים אלו פורסמו ב-2017 (בקדמוניות, חוברת 153, עמ` 42-33), על ידי רבקה גרשט ופטר גנדלמן. השם שניתן למבנה במאמרם הוא "בית הדיוסקורים". לווילה גן נוי מוגבה המוקף סטווים. בחלקה הדרומי היה טריקליניום שבכל צד שלו שני חדרים מאורכים, כולם מעוטרים ברב פאר בציורי קיר (פרסקאות) וברצפות פסיפס ואופוס סקטילה (מלאכת שיבוץ של אריחים צבעוניים). ממול לטריקליניום, בצדו הדרומי של הגן המוגבה, הותקנה בריכה עם סככת נוי (פרגולה).

החלק הצפוני של הוילה נחפר על ידי משלחת אוניברסיטת חיפה בראשותי. בחלק זה נחשפו שער הכניסה לווילה מרחוב הקארדו שסימנו W1, הפורטיקו הצפוני ובית מרחץ עם מערכת חימום תת-רצפתית (היפוקאוסט) שנמצא בפינה הצפון-מערבית של הווילה. בבית מרחץ זה, למן ראשיתו – ראשית המאה הראשונה לסה"נ – הוכשר מקווה טהרה. דבר זה מעיד על זהותו היהודית של בעל הווילה. המקווה המשיך לשמש עד נטישתה של הווילה בראשית המאה השלישית. עובדה זו מלמדת שיהודים אמידים המשיכו לחיות בעיר גם לאחר שני האסונות שפקדו את היהודים: חורבן בית המקדש בירושלים בשנת 70 לסה"נ ודיכוי מרד בר כוכבא בשנים 135-132 לסה"נ.