דמותו הססגונית של סעדי הלוי אשכנזי (1903-1819), הולכת ונחשפת יותר בשנים האחרונות, אודות לעשייה מחקרית ענפה סביב אישיותו המיוחדת. הלוי לקח חלק פעיל בחיי החברה והתרבות של קהילת היהודים בסלוניקי במאה ה-19. מלבד פעילותו כזמר וכחזן, שמו התפרסם בקרב הקהילות היהודיות-הספרדיות דוברות הלאדינו, בעיקר הודות לשירי הקופלאס שחיבר ולשני העיתונים החשובים – אחד בלאדינו והשני בצרפתית – שאותם הוא ייסד וערך. כתבי-עת אלה ראו אור במשך תקופה ארוכה יחסית ומילאו תפקיד חשוב ומרכזי בחיי הקהילה היהודית המקומית וגם מחוצה לה. לא פחות חשובה הייתה תרומתו של סעדי הלוי כמדפיס. דור רביעי למדפיסים שהגיעו לסלוניקי מן הפזורה האשכנזית, הלוי היה אחראי לפרסומם של מאות כותרים, בהם יצירות רבניות, ספרים ליטורגיים, סיפורת ומגוון פרסומים מתחום הקודש והחול.
בהתנהלותו ובתפיסותיו הייחודיות, סעדי הלוי נחשב כמי שהקדים את זמנו. אי ההתאמה שלו לרעיונות ולנורמות המסורתיות המקובלות אז, הובילה אותו לעימות מתמיד עם ההנהגה הדתית של קהילתו, עימות שהגיע לשיאו בחרם שהושת עליו בקיץ 1874.
בהתבסס על מקורות חדשים, בהרצאה זו אעסוק במגוון היבטים הקשורים לאירוע הטראגי הזה, אותו נהג הלוי לכנות בשם `לה קאטאסטרופ`ה` – האסון.