The Expectations of Religious–Ideological Right-Wingers from Archaeological Research in the West Bank, and their Ways of Dealing with Complex Findings

מוסכמה היסטורית-ארכיאולוגית היא שהמחקר הארכיאולוגי הישראלי בראשית ימיה של מדינת ישראל התפתח בקשר הדוק עם הלאומיות היהודית או הישראלית. הארכיאולוגיה סיפקה עבור המדינה הצעירה ממצאים שחיזקו את הקשר בין החברה הישראלית לארץ, ובתמורה האדירו ראשי המדינה את מקומה של הארכיאולוגיה בחברה ובתודעה הלאומית.

תוצאות מלחמת ששת הימים שינו את מפת המזרח התיכון ויצרו שינויים דרמטיים בישראל ובחברה הישראלית. מדינת ישראל הכפילה את שטחי שליטתה ביותר מפי ארבעה, ואתרים קדושים, היסטוריים וארכיאולוגיים היו כעת בהישג ידה. אולם האחיזה בשטחי יהודה ושומרון ושאלת עתידם המדיני עמדה במחלוקת בקרב הציבור הישראלי ומנהיגיו. כך, עד שנת 1977, הוכתבו קצב ומגמות ההתיישבות היהודית, כמו גם המחקר הארכיאולוגי מעבר לקו הירוק, בקצב איטי ובהיקף מוגבל. זאת כתוצאה ממדיניותם של ראשי ממשלות ישראל שהנהיגו את המדינה בשנים 1977-1967.

עלייתו של מנחם בגין לשלטון הובילה לשינוי ביחס הממשלה כלפי אזור יהודה ושומרון. תחת ממשלתו הורחבה ההתיישבות היהודית באזור זה, ובהתאמה התפתח המחקר הארכיאולוגי. בראשית שנות ה-80 בוצעו באזור סקרים אזוריים וחפירות רבות, ומתיישבים נרתמו לסייע לארכיאולוגים שבאו לחפור בסביבתם, בעיקר מתוך מניעים אידיאולוגיים. עלייתם של המתנחלים לקרקע בשנים אלה דמתה במובנים רבים, בעיניהם, ואף בעיני החוקרים שבחנו זאת, לימי ראשית הקמת המדינה. מקומה של הארכיאולוגיה וחשיבותם של האתרים ההיסטוריים הייתה רבה בעיניהם והם אימצום באהדה אל חיקם.

אולם בשנים אלה הייתה הארכיאולוגיה הישראלית מנוסה ומקצועית יותר בהשוואה לימי ראשית המדינה, וגישת חוקריה אל המחקר הארכיאולוגי הייתה שונה מבעבר. מסקנות המחקרים ביהודה ושומרון הובילו להיפוך הפרדיגמות ביחס לכיבוש הארץ בראשית תקופת הברזל, ולאימוץ תפיסות עולם חדשות בנוגע להבנת חלק ניכר מן התיאורים ההיסטוריים. מציאות זו העמידה את אנשי הימין הדתי-אידיאולוגי במציאות מורכבת. בהרצאה אבקש להציג כיצד ציבור זה פעל בשלושה כיוונים עיקריים: אימוץ ופיתוח פרדיגמות מחקריות התואמות את תפיסתם הדתית-אידיאולוגית; יחס שלילי כלפי החוקרים שהציגו מסקנות חדשניות תוך האשמתם בהטיה שאיננה מקצועית; זאת לצד תמיכה בחוקרים אשר הציגו מסקנות העולות בקנה אחד עם חלק מהגישות המסורתיות. לאור זאת אבקש לדון בקצרה במקומה של הדיסציפלינה הארכיאולוגית בראשית המאה ה-21 בעיני הדור השני של מתנחלי יהודה ושומרון.