The Jewish Quarter in Tiberias: The Archaeology of the Hasidic Hatzer (Courtyard) in the Eighteenth Century C.E.

הרובע היהודי בטבריה: הארכיאולוגיה של חצר החסידים מן המאה ה- י"ח לסה"נ

יוסף סטפנסקי

בשנות ה- 60` ובעיקר בשנות ה- 70` של המאה הי"ח לסה"נ התחילו להגיע ראשוני החסידים לארץ ישראל, רובם לטבריה ולצפת. לטבריה הגיעו, בין היתר, רבי נחמן מהורודענקה ורבי מנחם מנדל מפרימשלאן (עוד בשנות ה- 60`), ובהמשך בפרקי זמן שונים קבוצות חסידים נוספות ובראשן רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק. ברובע היהודי העתיק שבטבריה ניתן עדיין להצביע על (או לשחזר) חלק מהמבנים ששימשו את חסידי טבריה הראשונים, כולל מקום בית הכנסת החסידי הראשון שהוקם בארץ ישראל (עוד לפני בניית בית הכנסת שהוקם על ביתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק) – שהיה מכונה, על פי מקורות אחדים, `בית הכנסת האשכנזי`, ואשר שימש בסוף המאה הי"ח גם כבית מדרשו של ר` אברהם מקאליסק. מלבד ביתו של רמ"מ מוויטבסק שעליו קיים ביה"כ של חסידי קרלין (מכלול המהווה היום אתר מורשת לאומי וזוכה כעת לשיקום ושיפוץ) עומד עד היום גם ביתו של רבי זאב וולף מטשרני-אוסטראה. נראה, שביתו של רבי צבי הירש סג"ל מהארקע (שבו לן ר` נחמן מברסלב כמה חודשים בזמן שהותו בטבריה בשנים 1798 – 1799 ומעליו התקיים במאה הי"ט ביה"כ של חסידי סלונים) היה צמוד לביתו של רמ"מ מוויטבסק, ממזרח. אפשר, שחלק מהמבנים הנ"ל ניתנים לזיהוי גם בצילומים ובציורים נדירים מן המאה הי"ט, שיוצגו בהרצאה זו. לאור חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בתחומי הרובע היהודי בטבריה (המוכר כ- `חצר היהודים`) יודעים היום גם שבתי הרובע היהודי שנבנו במאות הי"ח והי"ט לסה"נ הוקמו על גבי שרידי המבצר הצלבני של העיר מן המאה הי"ב לסה"נ, והחללים התת-קרקעיים שלו הם ככל הנראה שהולידו את המסורת אצל ותיקי העיר בדבר `המערה הגדולה` המשתרעת מתחת לבתי הרובע.