Eligibility for Educational Services for Students with Special Needs according to Jewish Law

מיסוד החינוך הציבורי והממלכתי על ידי תקנת יהושע בן גמלא, מעביר ומטיל את האחריות לחינוך ילדי ישראל על הממסד והקהילה במעין אחריות משותפת בנוסף לאחריות ההורים. החובה המוטלת על הממסד והקהילה להציב מתקני חינוך מונגשים בכל עיר ועיר ולאפשר בהם מתן שירותי חינוך ובד בבד הזכות של ההורים להשפיע על החינוך, לבחור חינוך ולהיות מעורבים בתהליכיו השונים מעידים אל זכות שהיא חובה ואחריות משותפת של ההורים והממסד לאפשר, לספק ולפקח על מערכת חינוך ממלכתית לכל. יחד עם זאת, אחריות זו, במהלך הדורות נתפסה כחובה ציבורית שאוכלוסיית היעד שלה הם התלמידים "הנורמטיביים", תלמידי החינוך הרגיל. התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים, תלמידי החינוך המיוחד, לא נכללים לכאורה בתקנה זו ובמשמעויות הציבוריות, הכלכליות, החברתיות וההלכתיות שלה וכדברי הרב משה פיינשטיין בתשובה: "... אבל לחייב את כל אדם שיעזרו לישיבה דתלמידים כאלה... אולי לא חייבו רבנן... דאולי לא רצו חכמים להטריח הציבור יותר מזה." אכן, לא מצאנו "תקנת יהושע בן גמלא" למיסוד מערכת חינוך מיוחד ממלכתית וציבורית מכוח ההלכה והחוק.

שינויים ותמורות שחלו בעולם לאורך השנים בסוגית שילובם של החריגים בחברה בכלל ותלמידים עם צרכים מיוחדים במוסדות חינוך בפרט הובילו להקמתם של זרמים, תנועות חברתיות ותהליכי חקיקה שעיגנו בחוק את זכויותיהם של החריגים בכלל והתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים במערכת החינוך הכללית. הצדקה למתן זכאות לשירותי חינוך מיוחדים, הכרוכים בין היתר בהוצאות כלכליות החורגות מעבר לצרכים נורמטיביים של מסגרות "חינוך רגיל", מוצאת עיגון גם במקורות המשפט העברי. שינויים ותמורות אלה הובילו את פוסקי ההלכה לדון מעת לעת בסוגיית שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הציבורית ולמציאת נימוקים ואסמכתאות הלכתיות שעליהן ניתן להישען בחיוב הציבור לשאת באחריות לחינוך תלמידים עם צרכים מיוחדים ביחד עם הוריהם.

עיון מחודש בתקנת יהושע בן גמלא המתייחסת בין היתר להנגשת מוסדות החינוך הממלכתיים לקטנים ובכלל זה הכשרת דרכים בטוחות, יציבות הגשרים והמבנים ומניעת הגבלות במעברים בין המוסדות השונים, יש בו כדי להרחיב את האחריות הציבורית לחינוך ממלכתי, לא רק לתלמידי החינוך הרגיל כי אם גם לתלמידים אחרים, עם צרכים מיוחדים.

המחקר הנוכחי מתחקה אחר השינויים והתמורות ביחסה של החברה לחריג בכלל ולתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בפרט ובהשפעתם על הפסיקה בספרות ההלכה והשו"ת בעת החדשה.