הקשר בין עצמאות בניהול הטיפול העצמי לבין היענות לטיפול ויעילותו בקרב בני נוער בעלי אלרגיות למזון לפי תפיסת הוריהם.

רקע: בשנים האחרונות מתועדת עליה בשכיחות הנוער האלרגי למזון בעולם. על אף הסכנות לתגובה מהירה ומסכנת חיים, בני הנוער מתקשים להקפיד על יישום ההמלצות הרפואיות ונמצאים בסיכון לתגובות קשות.

המטרה: לבחון את הקשר בין מידת העצמאות בניהול הטיפול העצמי למידת ההיענות לטיפול ויעילותו בקרב בני הנוער הלוקים באלרגיה למזון.

כלי המחקר: שאלון להורים לילדים עם אלרגיה למזון בגילאי 3-23 שנים, שחולק אקראית מתוך המדיה החברתית.

תוצאות: _{^{α=0.748 ,}}

88 הורים השיבו, נמצא קשר חיובי בין עצמאות בניהול הטיפול לבין היענות לטיפול (r=.369 ,p

נמצא קשר חיובי בין עצמאות בניהול הטיפול לבין יעילות הטיפול( 013.=r=.264 ,p); ככל שהעצמאות בניהול הטיפול גבוהה יותר, כך יעילות הטיפול גבוהה יותר.

נמצא קשר שלילי בין גיל הילד ליעילות הטיפול. ככל שהילד צעיר יותר, כך הטיפול יעיל יותר. כלומר, ניהול הטיפול ע"י המתבגרים אינו יעיל דיו בהשוואה לניהול ע"י הוריהם. נתון זה נובע מהעובדה שעם התבגרות הילד,

מעורבות ההורים הולכת ופוחתת ובני הנוער נוקטים יותר התנהגויות ברות סיכון כחלק משלבי ההתבגרות הנורמליים.

80% מבני הנוער מקפידים על תזונה בשל החשש להשלכות אפשריות. 50% זוכרים לשאת איתם מזרק בעת יציאה מהבית. רק 52% יודעים כיצד להשתמש במזרק, 70% מיידעים חברים לגבי שימוש במזרק,

אך רק 20% מיידעים את חבריהם כיצד להשתמש במזרק.

מסקנות: בני נוער אלרגיים למזון מושפעים מגורמים סביבתיים ואישיים המובילים לדפוסי התנהגות לא מספיק יעילים בתחום העצמות בניהול הטיפול, היענות ויעילות ההטיפול.

יש להגביר תשומת הלב של הנוער האלרגי וחבריהם לאלרגיות ולסכנות אפשריות.

בעת יציאה לבילוי משאירים תורן עירני למידת הצורך.