A Critical Edition of and Commentary on Tractate Sanhedrin from the Babylonian Talmud, Chapters 2–3

בהרצאתי אעמוד על העקרונות שהנחו אותי בעריכת מהדורה וכתיבת פירוש לבבלי סנהדרין פרקים שני ושלישי.

עריכת מהדורה וכתיבת פירוש מדעי למסכת או לפרק מהתלמוד הבבלי מחייבים הכרעה בשאלות רבות.

בהכנת המהדורה יש להכריע בשאלת בחירת טקסט הפנים, צורת הצגת שינויי הנוסחאות, היקף הדיון בהן, מידת ההתערבות בתיקון הטקסט, עיצוב טקסט הפנים, הבחנה בין החוליות השונות המרכיבות את הסוגיה הן מצד תוכנן הן מצד זמנן, ועוד. שאלות אלו נראות כשאלות טכניות אבל הן משקפות הכרעות עקרוניות בשאלות מהותיות של ניתוח הסוגיות.

בכתיבת הפירוש המצב מורכב שבעתיים. לתלמוד הבבלי נכתבו פירושים רבים החל מתקופת הגאונים ועד ימינו אלה. במקביל נכתבו בדורות האחרונים מחקרים רבים העוסקים בתלמוד הבבלי בפרט ובספרות חז"ל בכלל. כמו כן נכתבו הערות פרשניות רבות ואף פירושים רצופים על דרך המחקר לפרקים מן התלמוד הבבלי. על כותב הפירוש בימינו להכיר מקרוב פירושים ומחקרים אלו ולהתחשב בהם. הפירוש חייב להיות מבוסס על הכרעה מדוקדקת בשאלת הנוסח, היצמדות מוחלטת ללשון, והתחשבות בהקשר וכן במקבילות פנימיות וחיצוניות, תוך היכרות עם התרבות שנהגה בזמן ובמקום שבו נערכה הסוגיה. הפירוש צריך לחשוף את תהליך היווצרות הסוגיה ואת מגמתה.

הכותב צריך לשמור על איזון נכון בין עיסוק בפרטים ובין הצגת התמונה השלמה, ועליו לשוות לנגד עיניו תדיר את הקורא המבקש להיעזר בפירוש כדי ללמוד את הסוגיות כסדרן.

כאמור, בהרצאתי אבהיר את הכרעותיי בשאלות אלו, ואדגים זאת באמצעות סוגיות ממהדורתי ופירושי לפרק השלישי מבבלי סנהדרין שפורסם בעבר וכן בסוגיות מהפרק השני שעתיד לצאת בע"ה בקרוב לאור.