לשונו של בן סירא כוללת חידושי לשון רבים בהשוואה לעברית המקראית הקלסית. את החידושים ניתן למיין לכמה סוגים: נטעים חדשים (שאילת מילים בעינן), חידושי שורש, חידושי תצורה וחידושי משמעות. חלק מחידושי הלשון משותף לבן סירא ולעברית המשמשת בחטיבות הספרותיות הבתר-מקראיות (מגילות קומראן וספרות חז"ל); חלק משותף לב"ס, לעברית המשמשת בחטיבות הספרותיות הבתר-מקראיות ולארמית; חלק משותף לב"ס ולארמית; וחלק ייחודי רק לבן סירא. בהרצאתנו נציג את חידושי הלשון המשותפים לבן סירא ולארמית. מבין 292 חידושי לשון שנמצאו בספר בן סירא בהשוואה לעברית המקראית הקלסית, 160 משותפים לבן סירא ולארמית, ומתוכם 27 חידושים המשותפים רק לב"ס ולארמית. מבין הניבים השונים של הארמית מגלה בן סירא את הזיקה החזקה ביותר לארמית הביניימית, בעיקר לזו המשמשת בתרגום אונקלוס לתורה ובתרגום יונתן לנביאים (105 חידושים מתוך 160). בהרצאה נציג מספר חידושים, ננסה לקבוע בכל מקרה האם מדובר במילה משותפת לשתי השפות או שאחת שאלה אותה מהשנייה. כמו-כן ננסה להסביר את הסיבה לזיקה החזקה שבין לשונו של בן סירא לארמית בכלל ולארמית הביניימית בפרט.