בכתב יד סנקט פטרבורג, הספרייה הלאומית, Evr. II C 156, לאחר העתקה של רשימת פרשיות פתוחות וסתומות, באות כמה הוראות לטיפול ברווחים בעייתיים:
״כל פסקא דסיים ומשכחת ליה דסדור, עביד ליה סתו` ס`ס`ס`.
וכל פסקא פת` דפתיח ומשכחת ליה דסיים, עביד ליה פתיח.
וכד בעית פלוגתא למעבד, עביד הכין ןן.
וכד בעית למינקוד, נקוד הכין וווו.
וסימנא דפלוגתא ודסתים ודפתיח – ןן סס וווו.״
הוראות אלו סתומות הן ולא קל לעמוד על משמעותן. בהרצאה אעסוק אפוא בניסיון לפרש הוראות אלו תוך השוואה לממצאים בכתבי יד מקראיים ובספרי תורה.