בשנת 1929 כחמש שנים לאחר פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה (אפריל 1925) החליטה הנהלת האוניברסיטה לאחר התייעצות עם חברי הסגל על ייסודה של הוצאת ספרים.
כאוניברסיטה שראשיתה כמוסד של מכוני מחקר שאפו מוסדותיה וחוקריה להעמיד לעיון הציבור (החוקרים, הסטודנטים המעטים והציבור הרחב) את תוצאות מחקריהם. אלא שאפשרויות הפרסום בפלשתינה-א"י בראשית ימיה של האוניברסיטה היו מוגבלים. יתרה מכך, שאיפתה של האוניברסיטה להעמיד את העברית כשפת המחקר וההוראה הציבה אתגר נוסף בכל הקשור לאפשרויות הפרסום.
ההחלטה לייסד את ההוצאה היתה קשורה לתהליכים הארגוניים שהתרגשו על האוניברסיטה באותה תקופה ובהם עניין הסדרת פעילות ההוראה. בעקבות החלטה זו נדרשה האוניברסיטה להעמיד לרשות הסטודנטים טקסטים בעברית בתחומי הלימוד השונים לצד טקסטים להשכלה כללית. בהתאם להחלטת חבר הנאמנים הוקמה ההוצאה כחברה בת ובנוסף להנהלת החברה ובעלי המניות מונתה להוצאה גם מערכת אקדמית.
בהתאם להצהרת מטרותיה יוצגו בהרצאה הפרסומים שיצאו לאור בשני העשורים הראשונים לפעילותה ויבחנו נסיבות פרסומם ומשמעותם. בהמשך לתיאור פעילות הפרסום ותרומתו של יו"ר המערכת פרופ` חיים יהודה רות לעבודתה יוצגו הפרויקטים הייחודיים בהם התמקדה ההוצאה. דיון על קשיי המימון והשיווק ומסכת הקשרים שקיימה ההוצאה עם הנהלת האוניברסיטה יאפשרו לסכם את ההרצאה ולהציע הסבר בנוגע למקומה של ההוצאה במכלול פעילויותיה של האוניברסיטה, ותרומתה לפעילות האקדמית בתחומי מדעי הרוח ומדעי היהדות בפרט.