מחקר זה עוקב אחר הוראת השואה והנצחתה - מהנרטיב של שואת יהודי אירופה, לנרטיב של השואה בקרב יוצאי צפון אפריקה. הוראת השואה כוללת את החלק הפורמאלי של הסיפור ההיסטורי, ואת החלק הבלתי פורמאלי של המסעות לפולין. אי לכך, מבקש מחקר זה לבחון את המאפיינים של היוצאים למסעות, את זיקתם האישית לשואה, כמו גם את התהליכים המדיניים-חברתיים בישראל, המנסים לגשר על הפער בין הקבים השונים בחברה - בין מזרח ומערב.
ממצאי המחקר מצביעים על הקשר שבין התמיכה והקשרים המשפחתיים לשואה, למסע לפולין, הלימה בין הזיקה האישית של התלמידים היוצאים למסעות - בניגוד לאלה שאין להם קשר משפחתי לשואה.
המסע לפולין, על כל חשיבותו, נמצא כמנציח את הקיטוב החברתי. על פי ממצאי המחקר יש להאיר את אתגר הוראת השואה, בבניית גשר של שותפות גורל היסטורית של קהילות ישראל ותפוצות היהודים בעולם, כמו גם ביבט האוניברסיאלי של הזיכרון ההיסטורי