חמש הברייתות בסוף פרק ה` של פרקי אבות כוללות את דבריהם של חמישה חכמים, אבל רק ארבעה נזכרים בשמותיהם: יהודה בן תימא, בן בג בג, בן הא הא ושמואל הקטן, הברייתא החמישית פותחת ב"הוא היה אומר", ומשויכת לאחד מהם ככל הנראה. מהדורות שונות של המשנה מעידות על הבדלים בסדר הברייתות, שנדונו כבר בידי שרביט (תשס"ד, תשס"ו). תרגומי הלאדינו לפרקי אבות של אותן חמש ברייתות מעידים על כמה תופעות: א. רק בנוסח אחד נכללים דברי שמואל הקטן, והם נעדרים בעשרות התרגומים האחרים; ב. אין אחידות בסדר הברייתות ומהדורות שונות נוקטות סדרים אחרים; ג. במהדורת וינה 1857 הנוסח העברי אינו מקביל לנוסח התרגום בלאדינו, ונראה שהם נשאבו ממקורות שונים (שורצולד, תשמ"ט). ההרצאה תדון בבעייתיות שבסדר הברייתות האלה, תעמוד על המגמות בתרגומי הלאדינו לאורך זמן – מן המאה השש-עשרה עד המאה העשרים, ובהתאם למקומות הפרסום – איטליה, הולנד ואנגליה, וארצות האימפריה העותומנית.
שורצולד (רודריג), אורה. תשמ"ט. תרגומי הלאדינו לפרקי אבות (עדה ולשון יג). ירושלים: מאגנס
שרביט, שמעון. תשס"ד. מסכת אבות לדורותיה. ירושלים: מוסד ביאליק ומרכז בן-יהודה לחקר תולדות הלשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים
-----. תשס"ו. לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה. באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב