When God Trusts in Man: Deciphering Moses`s Action in the Battle with Amalek (Exodus 17:8–16) Inspired by Egyptian Iconography

סיפור מלחמת עמלק בשמות י"ז 16-8 נחשב אחד החידתיים שבסיפורי ספר שמות. סיפור קצר זה מזמן לקורא כמה הפתעות: שתי דמויות – יהושע וחור – פורצות אל הסיפור ללא הצגה מוקדמת; לעומת זאת, ה`, שהיינו מצפים שיתערב במערכה – איננו מתערב עד לסופה; ויותר מכל, המפרשים והחוקרים התקשו להבין את משמעות הסצנה האיקונית הניצבת בלב הסיפור: כיצד הרמת הידיים של משה עוזרת לנצח את עמלק בשדה הקרב?

הידע הספרותי, הארכיאולוגי והאיקונוגרפי הרב שהצטבר לאחרונה לא הביא בינתיים לפתרון משכנע של הבעיות הללו. המאמרים האחרונים בתחום (מאמרו של Trimm ב-JSOT ומאמרו של Jeon ב-Semitica, שניהם מ-2019) מציעים בסופו של דבר וריאציה או שילוב של פירושים ותיקים, בני מאה עד אלפי שנים. הפירושים הקיימים סובלים מקשיים ניכרים, ובפרט, כולם סובלים מבעיה משותפת: חלקם (למשל מאגיה) מתאימים לקריאה לפיה משה הרים את המטה או יד אחת האוחזת בו, אך לא להרמת שתי ידיים; ואילו האחרים (תפילה) מתאימים לקריאה לפיה משה הרים שתי ידיים, אך לא הולמים הרמת יד אחת או מטה. הבעיה היא שהטקסט עצמו לא אחיד בנקודה הזו: הוא מתאר בחלקים שונים הרמת מטה, יד אחת, ושתי ידיים.

בהרצאה אציע פירוש חדש, העולה מהשוואת סצנת משה בגבעה עם ממצאים מהאיקונוגרפיה המצרית. אף שפירוש זה חריג על רקע התפיסות המקובלות במקרא, אוכיח שלמעשה זהו הפירוש המיטבי גם מבחינה ספרותית טהורה. להצעתי, משה ותומכיו על הגבעה לא נעזרים במטה, אלא להפך – נושאים אותו. באופן חריג, מטה האלוהים, המייצג באופן מטונימי את אלוהים בעצמו, מוצג כמי שנזקק לתמיכה של הנהגת ישראל כנגד כוח עלום המבקש למוטטו. הניצחון בקרב תלוי באלוהים; אבל אלוהים, בסיפורנו, תלוי כביכול ביכולתו של משה "להגן" עליו מפני היד התוקפת אותו.

חרף הנועזות התיאולוגית של פירוש זה, אראה כי הוא מעוגן על ידי מוטיב ספרותי השזור בסיפור כולו, מוטיב היעלמות המטה והִתרבות הידיים; בנוסף, לפי פירושנו מתבאר היטב הביטוי האניגמטי "יד על כס יה" המשולב בפסוק החותם את הסיפור.

בהרצאה אציג ראיות נוספות לפירוש המוצע, ואדון במשמעותו בתוך ההקשר הרחב של ספר שמות ובהשלכותיו התיאולוגיות.