אחת ההנחות שרווחו בביקורת ובמחקר היא שממסד הספרות, יחד עם המבקרים מתנועת העבודה, החרימו את `ספר הקטרוג והאמונה` שהופיע בטבת תרצ"ז (ינואר 1937), ודחקו את אצ"ג מחברו. לתפיסה זו יש אחיזה של ממש למראה טורי השירים או המכתבים שהמשורר חשף בהם את בדידותו בשנים ההן, למקרא הביקורות העמומות והאמביוולנטיות של כמה מהמבקרים שנמנו עם ממסד הספרות על הספר החדש, וכן לנוכח התגובות המזלזלות במערכת הספרות על יצירתו השירית והפובליציסטית של אצ"ג עוד בשנות ה-20 של המאה העשרים, ובעיקר לאור המתח ששרר סביב מעמד המשורר בחודשים שלפני צאת הספר.
ואולם התחקות אחר דפוסי השיווק וההפצה של `ספר הקטרוג והאמונה` שנקטה הוצאת `סדן`, ובפועל הגב` מרים ייבין, חושפת מדיניות העדפה, גם אם לא מוצהרת, של קבוצות נמענים שזכו מיד לעותק מספר השירים על פני קבוצות קוראים שהמתינו זמן רב לעותק הנכסף. אמנם הפצת הספר בהדרגה נבעה לכתחילה מקושי כלכלי של הוצאת `סדן` לשווק את כל העותקים בבד אחת, אך היא גם מלמדת שההוצאה דאגה לספק את הספר החדש בראש ובראשונה לאישים ולבמות ספרות שהיו מזוהים עם ממסד הספרות, וכן לאנשי תרבות, דת ורוח בעלי השפעה על מגוון רחב של קוראים, ואילו העיתונים הרוויזיוניסטים בגולה, שנתפסו לכאורה כנמענים טבעיים, נאלצו לעיתים להמתין לעותקים מ-`ספר הקטרוג והאמונה` תקופה ארוכה, דבר שוודאי מסביר גם את רמתו הרדודה של שיח הביקורת עליו בבמות אלה.
זאת ועוד, התכונה של אצ"ג ושל מרים ייבין לקראת ההופעה של `ספר הקטרוג והאמונה` מוכיחה שראו בו לא רק מסכת המגישה לקוראיה את `חוקת הדור`, אלא גם ספר שירים קנוני שמעמדו במערכת הספרות יפה לדורות, ואולי משום כך דאגו להוציאו בפורמט יקר וייחודי, ונקטו שיווק מואץ, כראוי לספר במעמד זה. ואכן, התכתובות התכופות שקיימה הוצאת `סדן` מצביעות על הביקוש העצום לספר, עם כל עלותו הגבוהה, דמי המשלוח החריגים שהרוכשים נאלצו לשלם בעבורו והעיכובים בהעברת העותקים ליעדם, אך בה בעת גם מציעות הסבר מפתיע לטענות ההוצאה באשר למספר העותקים המועט שרכשו ממנו ארגונים דוגמת רשת החינוך `תרבות` בקובנה, או בדבר פעילותה המינורית, למשל, של ההנהגה הרוויזיוניסטית בגולה להפצתו בקיני בית"ר.