A Reading of the Corpus Neither God, nor King, nor Hero: Did Uri Zvi Grinberg Really “Rend the Covenant” with the Pioneers?

ספר הקטרוג והאמונה (סדן, 1937) נחתם בחטיבה שירית גדולה שכותרתה: `ספר לא אל לא מלך לא גִבּוֹר – שירי קיץ תרצ"ו`. הצירוף "לא אל לא מלך לא גִבּוֹר" נלקח מהמנון האינטרנציונל, כפי שתרגם אותו מרוסית אברהם שלונסקי, ב-1921. בהופעתו המקורית ביטא הצירוף אווירה אנרכיסטית, שמקדשת את ההפקר ואת פריקת העול. השימוש האירוני והפרובוקטיבי שעשה בו אצ"ג, כשהפך אותו לכותרת לחטיבה שירית שבמרכזה התקפה על מחנה הפועלים, מצביע על המרחק הרב בין ההתנהלות חסרת המעוף והחזון של מחנה הפועלים במחצית שנות השלושים, לבין הרוח המהפכנית הגדולה של פועלי כל העולם, ובאותה עת גם על האופן בו קידוש ההפקרות ואובדן האמונה שבוטאו בהמנון האינטרנציונל התממשו הלכה למעשה, בסטייתו של מחנה הפועלים מדרכו של האתוס החלוצי.

את חטיבת השירים `ספר לא אל לא מלך לא גבור` חילק אצ"ג לשלושה מחזורים, ובהרצאה זו אתמקד במחזור שפותח אותה: `פנים אל פנים`, ובתיאורים הקשים שהטיח אצ"ג בחברי קיבוץ `משמר העמק`, על רקע מדיניות ההבלגה של הקיבוץ כלפי הפורעים הערבים במאורעות אפריל 1936, וההסתמכות שלהם על סיוע הבריטים, בעת ההצתות וההתקפות על הקיבוץ. בהרצאה נבחן מדוע יצא קיצפו של אצ"ג על חברי קיבוץ זה דווקא, ומדוע הטיח בהם דברים כה קשים, האם בשל אופן התנהלותם באפריל 1936 או בשל סיבות אחרות לגמרי. ננסה גם לבחון, האם בדברים שהטיח בחברי קיבוץ `משמר העמק` ובכלל קיבוצי `השומר הצעיר` ביקש אצ"ג לקרוע את הברית שכרת עם החלוצים שעה שהכריז: `פרולטרים בישראלים קראו לי להיות פייטנם`.