קונגרס העולמי ה-18 למדעי היהדות

Variegated Voices Teaching in the Latter Prophets in the Yishuv: The Pre-State Period

בבתי הספר העבריים בישוב היהודי בארץ ישראל ייחסו חשיבות ללימוד התנ"ך. ידועה אמרתו של דוד בן גוריון בפני ועדת פיל ב-1937 "לא המנדט הוא התנ"ך שלנו, אלא התנ"ך הוא המנדט שלנו". דגש זה השפיע גם על הוראת ספרי נביאים אחרונים, והגביר את ההתעניינות בעבר של עם ישראל בארצו. דברי הנביאים היו חלק חיוני בחינוך העברי הציוני באירופה וביישוב, והוראת ספרות הנבואה נתפסה כאמצעי לחיזוק הזהות הלאומית הציונית. בדברים שאציג אתייחס למקום של הוראת ספרי נביאים האחרונים כחלק מההיסטוריה של התקופה שלפני קום המדינה בהיבטים הפוליטיים, החברתיים והחינוכיים. אתייחס למאפיינים ולמגמות בהוראת הנביאים האחרונים במוסדות החינוך של ה"זרם הכללי" ו"זרם העובדים" ביישוב בתקופת המנדט, ואראה את השפעתם של רעיונות אידיאולוגיים וחברתיים על הוראת הנביאים האחרונים בבתי ספר. המגמה הלאומית-ציונית הייתה ונשארה מרכזית בתכניות הלימודים, אך מגמות הוראת ספרי נביאים אחרונים הותאמו בהן לזרמים להם השתייכו מחבריהן.המגמה שרווחה ב"זרם הכללי" הייתה לראות בנביאים אמצעי לעצוב דמותם הרוחנית של התלמידים, לנטוע בליבם את מוסר היהדות, ואת השאיפה לצדק חברתי. תכניות הלימודים הושפעו מהשקפותיו החינוכיות של דיואי, וניתן בהן מקום להיבט החברתי בלימוד ספרי נביאים אחרונים, במיוחד ב”זרם העובדים”. העקרונות המוסריים בדברי הנביאים נלמדו בכל הזרמים בהדגשים שונים, בהתאם לאידיאולוגיה. ב"זרם העובדים" התחדדה גם ההבחנה בין "נביא" ל"נבואה", הנביא – כדמות ראויה לחיקוי, והנבואה כמקור מסייע להעמקת הערכים האוניברסאליים וההומאניים שטופחו על ידי תנועת העבודה הציונית מראשית דרכה. אחד מנושאי הוויכוח בין אישי ציבור ומורי “הזרם הכללי” למורי “זרם העובדים” היה קשור בלגיטימציה להכניס אידיאולוגיה לשיעורים, כלומר באיזו מידה מערבים בהוראת הנבואה נושאים אקטואליים כגון זכויות הפועלים, ויחסיהם עם מעסיקיהם. מכיוון שלא הייתה עדיין תכנית לימודים ממלכתית, יכלו המורים לנהוג לפי הבנתם. גם בתוך הזרמים היו פערים בהשקפות המורים הן ביחס להיבט הדתי בהוראת תנ"ך והן לגבי דרכי ההוראה. שיטת הנושאים שהייתה מקובלת במוסדות החינוך של “זרם העובדים” הפכה את לימוד ספרי נ"א לחלק מלימוד בין-תחומי. התנ"ך נלמד בה ללא קדושה, אך הלימוד היה חוויתי, ואפשר הזדהות של התלמידים עם הנביא ועם נבואותיו.