“Guess Who?” The Appearance of the Name “Todros” in Todros Abulafia’s Poems

טדרוס אבולעאפיה יצר במחצית השנייה של המאה השלוש-עשרה, בתקופה הנתפסת במחקר כתקופה הפוסט-קלאסית בספרד. בתקופתו קמה אצולה יהודית חדשה שביקשה לחקות את החצרנות האנדלוסית של ספרד המוסלמית, בגינוניה ובתרבותה. במסגרת חברתית זאת זכה ז`אנר השירה להחייאה מחודשת. השירה של טדרוס אבולעאפיה נכתבה על-פי הדגמים האנדלוסיים הקלאסיים, אך אינה מנותקת מן התהליכים שהתרחשו בספרות במעבר התרבותי לספרד הנוצרית.

בהרצאה זאת אבקש להתמקד בהופעת שמו של המשורר בשיריו. אבקש להראות כי נטיעת שמו של המשורר בשיריו, וכן חתימת שמו (שירי `הטדרוסיות`, כפי שסיווג אותם דוד ילין), הן תחבולות הקשורות לתפיסת הבדיון של שיריו, שאימץ מן המנגנון הנרטיבי של המקאמה. שירתו של אבולעאפיה מציבה מנעד של יחסים אפשריים בין הבדיה המתוארת בשיר לבין המציאות: בקצה האחד מצויים שירים הממשיכים את המסורת של השירה הקלאסית, נשענים על הקונבנציות שלה ועל תפיסת הבדיון שלה. בקצה האחר מצויים מבעים המשלבים חומרים אוטוביוגרפיים מחייו של המשורר. בין שני הסוגים הללו מצויים שירים הכוללים תחבולות של הטעיה והתחזות ויחסים מניפולטיביים של המחבר עם הפרסונה הפואטית של שיריו. טדרוס אבולעאפיה מאמץ את תחבולותיהם של מחברי המקאמות בייצוג עולם פואטי שיחסו למציאות רווי סתירות.

יוצרי הפרוזה המחורזת נקבו בשמם ביצירותיהם במסגרת המגמה לרמוז כי הסיפור מייצג את המציאות. טדרוס אבולעאפיה נוטע את שמו הפרטי ואת מוצאו, ואף רותם לטובת הפואטיקה החדשה בתפיסת הבדיון את אחד מאמצעיה הבולטים של שירת הקודש – האקרוסטיכון.