The Family in the New Hebrew Poetry: Parenting, Husband and Wife, Childhood

תקציר הרצאה למושב על המשפחה בשירה העברית החדשה / מירון ח. איזקסון

השירה העברית החדשה מדברת מחדש עם בני המשפחה. משוררים עוסקים בחופשיות באבותיהם ומשוררות מבטאות בשירתן את מודעתן העצמית המעודכנת. דווקא הזוגיות כנושא בפני עצמו נראית לכאורה "כמיושנת", ענין שעליי באופן אישי לחלוטין בלתי מקובל.

אתגר משמעותי מבחינתי הוא לנסות להדגים כיצד גם קריאתי "השירית" בתורה מבססת את המשפחה כיסוד משותף הן בתפיסתי היהודית והן ביצירתי השירית. בהמשך לכך ארצה להסביר ולהדגים כיצד הרבה מכוחה העמוק של הספרות הוא בעיסוקה בבית ובמשפחה, כפי שיוכיחו יצירות פרוזה ושירה משמעותיות לאורך השנים. הזירה המשפחתית מאתגרת ומרכזת את כל חלקי התודעה האנושית.

כשלעצמי, לעולם לא מיציתי את ילדותי מפני אירועים אישיים ומשפחתיים שונים. אולם באותה עת , לא פסקתי לגמרי מלהיות ילד. מכאן שחוויותיי כבן וכאב מתערבבות אלה באלה ללא הרף. גם נושא הזוגיות מרכזי מאוד בשירתי מזוויות שונות: הפחד שהיה לי מתוצאות המפגש שבין נישואין לבין יצירה, התהפך דווקא להיות למקור עז ומשמעותי בכתיבה. אני מקווה שחיי המשפחה הבאים לידי ביטוי בכתיבתי יוכלו להיות בסיס לדיון רגשי ומחשבתי פורה.

לכל האמור לעיל אבקש להוסיף דיון קצר בהתייחסותו המיוחדת של יהודה עמיחי לאביו במהלך שירתו, וכן להתייחסותו של אורי צבי גרינברג להוריו ובעיקר לאמו.