ההרצאה תעסוק בסיפור שהופעותיו הראשונות בכתב הן ככל שידוע לנו בשני מקורות מן המאה הארבע עשרה, אף שניתן להסיק על מסירתו בעל פה (ובכתב?) כבר במאה האחת עשרה. הסיפור לא נדון עד כה, והוא יידון כמקרה בוחן מעניין לטיבם של סיפורים עממיים בכתבי יד אשכנזיים בחברה המצויה במעבר מאורליות לאוריינות, או בניסוח אחר, במצב של `אוריינות חלשה`. זאת מפני שבציר דיאכרוני ניתן להצביע על זיקותיו לטיפוס סיפורי בינלאומי העונה להגדרת `הקיום המרובה` על אף שוני עד לבלי היכר כמעט בנוסחו מן המאה הארבע-עשרה, ולעומת זאת בציר הסינכרוני ניכרות זיקות אינטר-טקסטואליות בין הסיפור לסיפורים אחרים החולקים עמו סטרוקטורה משותפת, באופן המבטא תודעה של ספרות כתובה. אטען שהבחנה זו אינה חד-משמעית, וניתן להבחין בזיקות גומלין בין שתי המגמות. מקורות מאוחרים יותר של הסיפור, לאחר המצאת הדפוס, אינם משמרים את המאפיינים הספרותיים שבכתב היד – היבט שאביא בחשבון בדיון זה