בספרות העתיקה חוק ואפוקליפסה שכנו לעתים קרובות זה לצד זה. כך אנו מוצאים בספר היובלים, באגרות פאולוס, ובמגילת ברית דמשק. בספרות התנאית זכתה לכאורה ההלכה לעצמאות ונותקה מן האפוקליפסה, אשר באופן כללי נדחתה בספרות זו. כך לפחות פני הדברים בסיפור המקובל. אלא שבהרצאה זו אבקש לערער על סיפור זה. מתוך עיון בשלשה מקרי מבחן בספרות התנאית אבקש להראות ששרידי אפוקליפסה נותרו בה וכי הם משפיעים על עיצוב ההלכה בייחוד בהקשרים ריטואליים.