The Role of Language Traditions in Rabbinic Hebrew Research

חלקן של מסורות הלשון במחקר לשון חז"ל

מחקר לשון חז"ל מתבסס בעיקר על מקורותיה הישירים - מסירותיה של ספרות חז"ל. בראשן של המסירות עומדים כתבי היד של ספרות חז"ל, בעיקר אלה שדורות של מחקר בתחום הכירו כמעולים שבהם. לפני למעלה מ-80 שנה העלה חנוך ילון את קרנן של מסורות הקריאה (או המסורות שבעל פה) בלשון חז"ל. אלה התקיימו בעדות ישראל עד הדור האחרון לגלותן ונלמדו מפי מסרנים מומחים שהשמיעו את קריאתם באוזני החוקרים. ילון ותלמידיו הבאים אחריו הראו שהן תומכות בצורות המוכרות מכתבי היד המנוקדים. מאז נתנו דעתם חוקרי לשון חז"ל אל מסורות הלשון ומסתייעים בהן במחקריהם.
בהרצאה נדון במסורות הלשון מבחינה עקרונית. מה תרומתן למחקר לשון חז"ל? הלוא אם בסופו של דבר הכול חוזר לכתבי היד המנוקדים ואלה אך מאששים את המסורות שבעל פה - אין כאן תרומה של ממש. האם מסורות הלשון מלמדות אותנו רק בנושאים הנוגעים לניקוד (הגה וצורות), או שמא תורמות גם בענייני תחביר ונוסח?
בהרצאה אענה על השאלות האלה בעזרת דוגמאות חדשות שלא נזכרו במחקר.
נוסף על כך אציג את אתר אוסף המסורות החדש של האקדמיה ללשון העברית ואדגים את יכולות החיפוש שבו.