The 18th World Congress of Jewish Studies

Creation as Divine Performance: Rabbi Shagar Reads R. Shneur Zalman of Liadi

ד"ר Itamar Brenner

במוקד ההרצאה עומדת תפיסת הבריאה של הרב שג"ר (1949-2007), כפי שזו משתקפת בפרשנותו לתפיסת הבריאה החב"דית. דימוי בריאת העולם באמצעות אותיות מופיע במקורות שונים בספרות הקבלה ויש לו תפקיד מרכזי בתפיסת הבריאה של מייסד חסידות חב"ד, ר` שניאור זלמן מליאדי (רש"ז). דימוי זה מציג את הבריאה כאקט מתמשך בו נברא העולם בכל רגע באמצעות אותיות הדיבור האלוהי. לפי דימוי זה אותיות הדיבור האלוהי הנצחיות והבלתי משתנות מקבלות את חיותן כל הזמן מהבורא ומקיימות את העולמות בכל רגע ורגע. הדיון על אודות הבריאה באמצעות אותיות ודיבור הוא חלק מתורת הבריאה הרחבה של רש"ז, נושא שעמד במוקד של דיון ער בין חוקרים (ש"ץ-אופנהיימר 1962; אליאור 1992; יעקבסון 2018).

דימוי הבריאה באותיות ובדיבור זכה לטיפול מקיף בידי הרב שג"ר בשל העיסוק האינטנסיבי שלו בשאלות של שפה ובפילוסופיה של הלשון, והוא דן בתפיסת הבריאה של רש"ז בכמה מקומות. הקריאה שלו בטקסטים של רש"ז מקרבת בין הדיבור האלוהי לבין מאפייני הדיבור האנושי תוך שהוא חותר במודע כנגד דברי רש"ז אשר דווקא ביקש לבדל את הדיבור האלוהי מהדיבור האנושי. אבקש לבחון את הקריאה השג"רית תוך שימוש בפרספקטיבות ובמסגרת תיאורטית מתחום הפרפורמנס, שכן הדיון השג"רי בתפיסת הבריאה של רש"ז מבליט בין השאר היבטים פרפורמטיביים: אופן ביצוע הטקסט בידי הדובר ולא הטקסט עצמו הוא בעל משמעות מכוננת (אוסטין 2004); הידע מועבר באמצעות הגוף והוא מגולם בו (Taylor 2003; Davis 2008); הביצוע החי החד-פעמי מכונן ידע שונה מהידע הטקסטואלי (Fischer-Lichte 2010); ולבסוף, הטקסט מקבל פרשנויות מגוונות באמצעות הביצועים השונים שלו (Wollheim 1980). המסגרת התיאורטית הפרפורמטיבית תסייע בהבנת הפרשנות השג"רית לדברי רש"ז: הוא לומד ממאפייני הדיבור האנושי על אופי הדיבור האלוהי. הבריאה המתמשכת מאופיינת כביצוע חדש המשתנה בכל רגע של ה`טקסט` שבאמצעותו נברא העולם; הדיבור האלוהי הוא אופן חדש וחד-פעמי של ביצוע הטקסט האלוהי הנצחי; ובדימוי הבריאה יש לקחת בחשבון היבטים ביצועיים כגון הקשר, אופן האמירה וצורתה, טון הדיבור, ועוד – וזאת בלי לוותר על טענה בדבר האלוהיות של הדיבור הבורא. ניתוח זה עשוי להרחיב את הבנת האופן שבו הרב שג"ר מעצב עמדה אשר ממסמסת את הפער בין האלוהי והאנושי, ולבאר את עמדותיו בסוגיות שונות של החוויה והעבודה הדתית.