מאז ראשית הווצרותם של כללי הפסיקה בתקופת התלמוד, נעשה בהם שימוש רב אך מוגבל. כבר לגבי הכלל היסודי של ר` יוחנן: הלכה כסתם משנה, נמצא בתלמוד חריגים רבים, שבהם לא פסקו על פי הכלל הזה, אפילו ר` יוחנן עצמו. בהרצאה אבקש לתאר על התופעה ולבחון את ההסברים השונים שניתנו לה, הן בתלמוד עצמו, הן בספרות כללי ההלכה, הפסיקה והפרשנות הבתר-תלמודית. לאור זאת אנסה להציע תובנות כלליות אודות מעמדם של הכללים בפסיקת ההלכה ומידת השימוש בהם, לאורך הדורות ובמרכזי התורה השונים.