Dat Ve-Avodah: A Religious Zionist Interpretation of Zionism

בשנות העשרים תנועת הפועל המזרחי התפלגה לפלג ימני ושמאלי ביחס לשאלת השתתפות התנועה במוסדות ההסתדרות. לאחר תקופה לא ארוכה שבו הפלגים והתאחדו כאשר הנרטיב הציוני והחלוצי האפיל על הדיונים העוסקים בצדק חברתי וזכויות פועלים. הגותו ומנהיגותו של שח"ל העניקה תשומת לב לשאלת ההתישבות והחלוציות וערך עבודת האדמה כערך דתי ולאומי אבל הפנתה עורף לשאלת זכויות העובדים והצדק החלוקתי.

בקרב פעילי התנועה היו שלא רצו לקבל את שינוי הגישה והקימו את תנועת דת ועבודה שחרתה על דגלה מחויבות לציונות הדתית אבל גם לסוציאליזם. התנועה ששרדה עד לתקופת השואה הקימה מרכז בפולין שיצר עיתונות וספרות אידיאולוגית וגם נוכחות מסוימת בישוב. המחקר התעלם עד היום מהתנועה ומלבד מתיאור קצר של אחד מפעיליה אין בנמצא דיון בתנועה ובהגותה.

התנועה הייתה חלק ממנעד רחב יותר של דיונים פוליטים באורתודוכסיה בפולין שבין מלחמות העולם, למרות הבוסריות היחסית של הכתיבה האידיאולוגית הענפה היא מכילה ניצני רעיונות מורכבים שאיתגרו את גבולות האורתודוכסיה. הכתבים הללו משקפים קריאה ביקורתית של הטקסטים המרקסיסטים ומגלים קריאה חדשה ומקורית של הגות סוציאליסטית