Emotion and Evaluation in the Bible: Two Sides of the Same Coin

בהרצאה זו אבקש לטעון שכדי לעמוד אל נכון על ההערכה השיפוטית כלפי דמויות וכלפי מעשים במקרא, יש להקדיש תשומת לב נכבדה לבחינת הרגשות העולים בטקסט במסגרת השיפוט. על-אף שקביעה זו עשויה להישמע מובנת מאליה לכל המורגל בקריאת סיפורת מודרנית, במחקר ישנה הפרדה ברורה בין שני התחומים.

תחום אחד הוא חקר אמצעי השיפוט במקרא. כסנונית ראשונה בתחום זה ניתן לציין את מאמרם של פרי ושטרנברג משנת 1970, בו הציגו המחברים מדרג של אמצעים ספרותיים המשמשים לעיצוב שיפוט מוסרי של הדמויות בסיפור המקראי. בעקבות מחקר זה הוצעו אמצעי שיפוט נוספים ואף הועלו השגות על סדר אמצעי השיפוט במדרג. תחום מחקר נפרד, ההולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, הוא חקר הרגשות במקרא. בתחום זה דנים חוקרים בשאלות כגון אילו רגשות קיימים במקרא וכיצד ניתן לזהות ביטוי של רגש במקרא.

בהרצאה זו אטען שקשה להפריד במקרא בין ביטוי רגשי לביטוי שיפוטי. כאשר מביעים שיפוט ערכי במקרא, למעשה מביעים סוג של רגש. טענה זו תודגם באמצעות שלוש הדוגמאות הבאות:

1. לשון המקרא – המילים `טוב` ו`רע` מבטאות קשת של משמעויות, ובכללן הן הערכה רגשית והן הערכה שיפוטית.

2. החוק במקרא – בחוק בשמות כב 21–23 העוסק בעינוי אלמנה ויתום, האל מביע תגובה רגשית המשקפת את היחס הערכי למעשה.

3. הסיפור במקרא – משל כבשת הרש (שמואל ב יב 1–4) מסופר על-ידי נתן כדי לעורר שיפוט שלילי אצל דוד כלפי האיש העשיר, אך לצורך כך מגויסים רגשותיו של דוד כדי להביע אמפתיה כלפי האיש הרש. אף תגובת דוד למשל היא תגובה רגשית ביסודה.

למסקנה, על-מנת לנתח בצורה שלמה את ההערכה הערכית המשתקפת מטקסטים מקראיים יש לגבש מודל שיקח בחשבון את ביטוי הרגשות בטקסט וכיצד אותם רגשות מבנים את השיפוט הערכי בטקסט.