The Teaching of the Declaration of Independence: A Way of “Multi-Peace” Toward a “Humanistic Nation”

לאור ספרו של ב"ז הרצל `מדינת היהודים`, התנועה הציונית ניצתה בחזון רדיקלי לתחייה לאומית כ`חברת מופת` בארץ ישראל. ברם, כדברי הסופר אלי עמיר: `הציונות הצליחה מאוד בהקמת המדינה, אך עדין לא בנתה חברה מתוקנת`. מגוון זרמים רעיוניים נאבקים על עיצוב אופייה של ישראל. מטרת הרצאה זאת היא להציע חזון מחודש לכל אדם ולחברה הישראלית של הומניזם ישראלי!

ההרצאה מבוססת על ספרי בשם `תורת מגילת העצמאות – דרך `ריבוי-השלום` ל`עם-אדם`. ספר זה, העומד בפני סיום לאחר עריכה רעיונית, מבוסס על ספרי הקודמים: מהפכת ההארה – דרכו הרוחנית של הראי"ה קוק (2005, הספרייה הציונית); הומניזם ישראלי – מציונות רוחנית לתרבות ישראל (2010, מכון מופ"ת). השקפת הספר מבוססת על הכרזת העצמאות כ`אני מאמין לאומי`. זוהי הכרזה אתית ומשפטית, ולא רק פוליטית, אשר נבנתה במיטב ההגות הציונית, אשר יצרה ייחודים בין האידיאלים הנאצלים של המסורת היהודית ושל התרבות המערבית: בממד האישי – השקפה זו מציעה להקשיב לאידאת החירות בהגותו של מיכה יוסף ברדיצ`בסקי; בתחום החברתי – לאידיאת הצדק במשנתו של אחד העם, יוצר "היהדות כתרבות"; בתחום היחסים הבין-אישיים – לאידאת השלום הדיאלוגית של מרטין בובר; ובתחום המנהיגות האנושית – לתורת אהבת הבריות ואחדות הרוח בטבע של א"ד גורדון. מערכת אידיאלית-מעשית זאת, כמערכת הדרכה ל`אמנות החיים`, עשויה לעצב חברה יהודית-דמוקרטית.

`תורת מגילת העצמאות` דוגלת בהרחבת החירות האנושית, אשר נמזגת למעשי צדק חברתי, מתוך רגש של אחווה אנושית, בקהילות מגדלות-דמוקרטיות, בחוויית השיתוף האנושי בטבע ובמציאות המגוונת. מגמתה הינה חברה ישראלית מתוקנת - חופשית ושוויונית, סולידרית ופלורליסטית – אוהבת חיים ותרבות, טבע ורוח.

תורה הומנית-לאומית זאת מיועדת לציבור הרואה עצמו כיהודי-ציוני-דמוקרטי. המסע הלאומי ל`עם-אדם` - ברוח א"ד גורדון, מתמקד בדרך `ריבוי השלום` - ברוח הראי"ה קוק. `ריבוי-השלום` - במיוחד במצבי קונפליקט ואלימות השכיחים במציאותנו, בדרכם של `תלמידי בית-הלל`.

פסגת תורה זאת, היא בייחוד שבין דרך אתית זאת עם תובנה נאצלת בדבר אחדות התודעה העליונה. אתיקה אנושית-הומנית ומיסטיקה קבלית-הוליסטית נושקות זו לזו. אנושיות היא הדרך לרוחניות ורוחניות מיושמת באנושיות.