הרב שאול ישראלי (1909-1995) ייסד ולימד את המקצוע מחשבת ישראל במדרשית נעם בפרדס חנה החל משנות ה-40 של המאה הקודמת. בנוסף לכך שימש ברבנות המושב כפר הרוא"ה וחבר במועצת הרבנות הראשית. בהמשך התמנה לדיין בבית הדין הגדול ואחר כך עמד בראש ישיבת מרכז הרב בירושלים.
ספרו של הרב שאול ישראלי, "פרקים במחשבת ישראל" היה למעשה תכנית לימודים במחשבת ישראל שנלמדה בחינוך הדתי בישראל משנות ה-40 של המאה הקודמת, לפיכך ניתן לחקור אותו בכלי מחקר קוריקולריים.
הגישה העיונית-היסטורית בחקר תכניות לימודים רואה בתכניות עצמן את הביטוי המוחשי לתמורות ולתהליכים שחלו במעשה החינוכי. על פי גישה זו נותחו המהדורות השונות של הספר וכן דרשות שכתב הרב ישראלי.
חיפשנו קווי דמיון בין גישתו הקוריקולרית של הרב ישראלי לבין גישות לארגון הידע הידועות משנות ה-50 של המאה הקודמת כדוגמת המבנה הליניארי של ראלף טיילר, הטקסונומיה בתחום הקוגניטיבי של בנג`מין בלום ומבנה האידאולוגיות של צבי לם. בכך ביקשנו להראות שהרב ישראלי כהוגה דעות קוריקולרי הקדים למעשה את זמנו.