The Influence of the Hasidic Leaders from Tiberias on the Hasidim in Belarus

מנהיגי החסידות ברוסיה הלבנה: רבי מנדל מויטבסק ורבי אברהם מקליסק שעמדו בראש עליית החסידים לא"י בטבריה בשנת תקל"ז-1777, המשיכו גם לאחר השתקעותם בטבריה למלא את תפקידם כמנהיגי קהילות החסידים ברוסיה הלבנה. את ההנהגה הם קיימו באמצעות חסידיהם ששימשו שליחים `שד"רים` שנסעו לרוסיה הלבנה וחזרה לא"י, כדי לגייס כספים שהיו דרושים לקיום היישוב החסידי בגליל. השליחים נשאו עמם אגרות של המנהיגים בטבריה אל קהילות החסידים ברוסיה הלבנה, המכילים הדרכות והוראות, ציבוריות ופרטיות, במגוון נושאים. במסעם של השד"רים בחזרה לא"י, נשאו עמם את מכתבי החסידים, שהפנו את שאלותיהם ותהיותיהם אל רבותיהם מנהיגי החסידים בטבריה.

בעוד שמכתבי החסידים הפרטיים כמעט ולא שרדו, הרי אגרותיהם של מנהיגי החסידים בטבריה, שהועתקו בקהילות החסידים והופצו ביניהם, זכו ושרדו בחלקם הגדול. קורפוס זה מהווה אוצר נדיר של התייחסויות מנהיגי החסידים אל שאלות שבקעו ועלו מתוך החיים היום-יומי של החסידים ברוסיה הלבנה. מגוון ההתייחסויות כוללים השקפותיהם של המנהיגים, על בעיות שנבעו כתוצאה מהשלטון הרוסי החדש ברוסיה הלבנה שלאחר החלוקה הראשונה של פולין. בנוסף הם כוללים גישה ומענה על התמודדות הקהילות החסידים מתנגדי החסידות, שניהלו אז מאבק אדיר נגד החסידות ברוסיה הלבנה ובליטא הסמוכה. באגרותיהם אנו מוצאים שלל תפיסות ועמדות לגבי שאלת ההנהגה החסידית ברוסיה הלבנה, וגילוי דעתם על שיטת החסידות. מאידך מהווים האגרות מקור בלתי נדלה של היסטוריית העלייה החסידית וההתמודדות עם נתיב ייסורים של קליטה מול עריצי שליטי הגליל. מגפות ובצורות, עוני וסבל שהיו מנת חלקם של המתיישבים החסידיים.

בהרצאתי אעלה פרספקטיבות חדשות שעדיין לא זכו להיחקר עד כה.