משנתו המשיחית של רמב"ן היא בין החדשניות והמרתקות שהועלו על הכתב בימי הביניים, אולם זו, למרבה הפלא, כמעט ולא נחקרה עד היום. בעוד סוגיות יסוד אחרות במשנתו האסכטולוגית של רמב"ן, כגון גורל הנפש לאחר המוות וטיבו של העולם הבא, נידונו בהרחבה, הרי שעמדותיו אודות העידן המשיחי נותרו מעורפלות במידה רבה, ורק לאחרונה החל המחקר לתת את דעתו לנדבך זה בהגותו של רמב"ן. בין החידושים הרבים המשוקעים בכתביו המשיחיים של רמב"ן בולט המהפך התפיסתי אותו הוא מבקש לחולל בליבת התודעה המשיחית היהודית, אותה מבקש רמב"ן להסיט מן הציפייה הקלאסית לביאת המשיח לעבר ציפייה לחזון נשגב ואוטופי יותר של `אחרית הימים`. תפיסה יחודית זו ומניעיה נידונו לאחרונה במחקר, ובהרצאה זו אבקש להוסיף נדבך נוסף לדיון זה ולהראות כי מעקב מדוקדק אחר התבטאויותיו של רמב"ן בעניין זה בכתביו השונים מעלה שתפיסה זו לא הייתה נחלת רמב"ן מאז ומתמיד, אלא התגבשה בשלב מאוחר יחסית בחייו, זאת לאחר שנים רבות בהן החזיק בעמדה המסורתית שכל תקוותיה מרוכזות בדמותו של המלך המשיח. תנודות אלו שחלו בעמדותיו של רמב"ן בנושא זה משקפות את ההתפתחות והדינמיות הרבה בהשקפת עולמו של רמב"ן.