“And their Children spoke half Ashdodian, and they Could Not Speak Judean” (Nehemiah 13:24): Does the LBH Resonate with Nehemiah Words?

הרצאה זו מצטרפת אל הדיון המחקרי הער המתקיים בשני הדורות האחרונים סביב שאלת המהות הלשונית ההיסטורית של העברית המקראית המאוחרת. הנחת היסוד בהרצאה זו היא כי יש לראות בעברית המקראית המאוחרת כלשון המייצגת טקסטים ספרותיים שנכתבו במסגרת היסטורית וחברתית רב לשונית. דבריו המפורסמים של נחמיה בפסוק שלעיל מעידים על מציאות של מגע אינטנסיבי בין לשונות כנעניות קרובות שהילכו בדרומה של ארץ ישראל בתקופה הפרסית. צירוף דבריו של נחמיה אל מכלול העדויות היסטוריות, הארכיאולוגיות והאפיגראפיות שהתגלו בעשרים השנה האחרונים, מראה כי המודל ההיסטורי שבו אנו משתמשים לתאר את העברית המקראית המאוחרת מחמיץ את התופעה הסוציו-בלשנית של "כור ההיתוך הכנעני". במהלך ההרצאה אבחן את תפקודם המערכתי של מספר רכיבים מורפו-תחביריים בעברית המקראית המאוחרת תוך השוואתם לשפה הפיניקית (היא האשדודית). בכוונתי להראות את היתרונות התיאורטיים של הוספת שפה זו אל מכלול השיקולים של החוקר ההיסטורי.